במפגש הראשוני עם הורים לילדים ומתבגרים המאובחנים עם קשב וריכוז עולה לרוב השאלה: "האם ניתן לטפל ולהתמודד עם הפרעת קשב וריכוז רק בעזרת פסיכותרפיה וללא הטיפול התרופתי?”
אני משיב : “תלוי בים “…
בדרך כלל בשלב הזה נסוך על פניהם מבט של תימהון, המלווה בהרמת גבה, ורגע לפני שהשקט מופר בשאלה המתבקשת: “למה אתה מתכוון?
אני ממשיך, ולוקח אותם לרגע מהקליניקה אל הים…
"האם אפשר ללמוד לגלוש בתנאי סערה?
כשהים סוער מדי, קשה מאוד להקנות את הידע, הכלים והטכניקה הנכונה לגולש המתחיל!
ללמד אותו לגלוש בזמן שהוא נאבק מול הגלים והזרמים החזקים ומול חששותיו ותסכוליו, זו משימה בלתי אפשרית".
החוויה של גולש מתחיל בים סוער עלולה להיות חוויה קשה, חוויה של חוסר מסוגלות. חוויה שבעקבותיה עלול להסיק שלעולם לא יהיו לו את היכולות לגלוש, מה שיגרום לו להתייאש. לעומת זאת, אם נדאג ללמד אותו בהתחלה לגלוש בים שקט, נסייע בכך לייצר עבורו חוויה חיובית של מסוגלות ומוטיבציה להמשיך ולהשתפר.
לא רק שהמוטיבציה שלו להצליח תגבר, אלא גם יכולותיו, ובכך יתאפשר לו לאתגר את רמת הגלישה שלו בתנאים יותר ויותר קשים.
מטרת הפסיכותרפיה בעבודה עם ילדי קשב היא לעזור להם לסגל מיומנויות של קשב, מיקוד, ארגון ושליטה (רגשית והתנהגותית), וזאת בכדי לשפר את יכולות הלמידה הריכוז , ולחזק את הכישורים החברתיים שלהם, ובכך לשפר גם את הדימוי והערך העצמי.
במידה ו”הים” אצל אותו מתבגר סוער מדי, יהיה קשה ללמוד ולסגל מיומנויות אלו, ולכן תפקידו של הטיפול התרופתי הנו להשקיט את הסערה ולייצר תנאים, שיאפשרו רכישת אותם כלים וטכניקות, אשר בעזרתם יוכל בהמשך חייו לרצות ולהצליח להתמודד אל מול תנאים קשים ומאתגרים.
הפרעת קשב וריכוז- מפגש טיפולי ראשון מול המטופל
במפגש ראשוני עם ילדים ומתבגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז, אני נוהג לשאול “אז מה בעצם את/ה יודע/ת על הפרעת קשב וריכוז?”
תשובותיהם המגוונות, נעות על הסקלה של בין תיאורים קונקרטיים, כגון: “….כשמשתעממים בקלות”, או ” כשכל דבר מוציא אותך מהריכוז”, דרך הסברים אטיולוגיים ששמעו, או קראו היכן שהוא : “בעיה במוח” … “חסר איזה חומר במוח”, וכלה בתיאורים מופשטים כגון: “נו אתה יודע כמונו כאלה שמסתבכים כל הזמן, המופרעים”….
ואז אני מתחיל לספר להם על אבותיהם הקדמוניים- הציידים.
התאוריה הקרויה 'ציידים בעולם של חקלאים' אשר פותחה ע”י טום הרטמן, מציעה הסבר אבולוציוני למה שמוגדר היום כהפרעת קשב וריכוז.
על פי הרטמן, התכונות המאפיינות אנשים אלו הנם תכונות אשר היו חיוניות, לפני שנים רבות להישרדות, עבור הצייד בסוונה של אפריקה, בג’ונגלים של דרום אמריקה, או בהרי הגליל וירושלים.
בבדיקה של פעילות מוחית באמצעות EEG(מודד פעילות גלי מח) ו- PET(בודק את הפעילות המטבולית של המח), נמצאו הבדלים בפעילות המוחית של בעלי הפרעות קשב וריכוז, לבין אלו שאינם, בעיקר בפעילות הקשורה למוליכים עצביים הנקראים דופמין ונוראדרנלין. ליתר דיוק פעילות נמוכה שלהם באזור הנקרא, קליפת המוח הקדם- מצחית (פרה- פרונטל קורטקס). הפרה-פרונטל קורטקס הנו האזור האחראי על תפקודים ניהוליים (תכנון וקבלת החלטות), חשיבה יצירתית, ומעורב בתהליכי חיזוק (מוטיבציה) וארגון. אזור זה נחשב למקור של הפעולות הרצוניות, ובין השאר חיוני לפעולת הזיכרון לטווח- קצר.
תת-פעילות של דופמין ונוראדרנלין קשורה גם לרמת
אדרנלין נמוכה. אדם אשר רמת האדרנלין אצלו נמוכה באופן קבוע , יפעל בכדי להגבירה.
הרי הצייד בצאתו לציד חייב להיות חד וערני, במידה ולא, אזי יישאר רעב במקרה הטוב, ובמקרה הרע יהפוך מצייד לניצוד.
בנוסף, הצייד חייב לקחת סיכונים בכדי להשיג את מזונו, ולכן רמת אדרנלין נמוכה במוחו של הצייד הנה תכונה הגורמת לו לקחת סיכונים ולהיות מסוגל לנוע ולהתמודד מול גירויים מרובים ומשתנים בו זמנית, מה שתורם להישרדותו.
תכונה זו הקשורה לחסך באדרנלין ולצורך שלהם בייצורו, יכולה להסביר את הנטייה של אנשים המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז להסתבך כל הזמן ולקחת סיכונים.
ו”עכשיו”… אני נוהג לומר, “אתם בבעיה, פעם היו ציידים ומלקטים, המלקטים השתלבו היטב כשהחברה הפכה לחברה חקלאית ולאחר מכן לחברה תעשייתית והמציאות האירה להם פנים. כעת במצבים רבים בחברה המודרנית התכונות של הציידים לא מהוות יתרון, כמו לדוגמא במערכת החינוך, ובכך הם מתויגים פעמים רבות כבעייתיים. מכיוון שהיתרונות שלכם כציידים לא נתפסים פעמים רבות כמעלות בסביבה שלכם”…
ומשם, משם אנחנו יוצאים למסע מופלא של צייד המנסה להשתלב בחברה של מלקטים והתאמת סביבתו הטבעית(משפחה, בית ספר וכו') לסביבה המתאימה יותר לציידים…
ובנוגע לצורך האורגני של בעלי הקשב וריכוז בהגברת רמת האדרנלין, ישנן שתי דרכים לייצורו. הראשונה – להסתכן, “לחיות על הקצה”, מה שעלול להוביל למדרון חלקלק של הסתבכות עם החוק, ואף לקריירה עבריינית. כפיתרון לדרך זו, אני מציע לייצר את האדרנלין החסר באמצעות פעילות ספורט אקסטרימי(גלישה, אופני שטח , אומנויות לחימה וכו’).
הדרך השניה- נקראת מוטיבציה. הפרשת אדרנלין הנה נגזרת של מוטיבציה וחיזוקים חיוביים, וכשיש מטרות חיוביות ורצון, וסביבה המהווה קרקע מאפשרת להגשימן, אנו עוברים ממעגלים של כישלון למעגלים של הצלחה.
(נכתב על ידי ליעד רפפורט, ראש המכון
טיפול בהפרעת קשב וריכוז ב"הכח לשנות"
טיפול בהפרעת קשב וריכוז – המענה הטיפולי המתאים ביותר עבור ילדים ומתבגרים המאובחנים עם קש"ר משתנה בין מקרה למקרה. בדרך כלל נוירולוג או פסיכיאטר אשר יתן את האבחנה של קשב וריכוז ימליץ על טיפול תרופתי בשילוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אך המלצה זו אינה תמיד מתאימה.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יעיל, כשקיים שיתוף פעולה ומוטיבציה גבוהה של המטופל לקחת חלק בטיפול. מטופלים רבים המאובחנים עם קשב וריכוז יגלו התנגדות לטיפול או יגיעו לטיפול כשהערך העצמי שלהם מאוד נמוך בעקבות קשיים חברתיים או מכיוון שמרגישים מתוייגים, בבית או בבית הספר.
במכון לפסיכותרפיה "הכח לשנות" פיתחנו מודלים יחודים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז וזאת על פי צרכי המטופל ומשפחתו. מטופל המגיע עם דימוי עצמי נמוך, במקרים כאלו טיפול דינמי או טיפול אינטגרטיבי, המשלב טיפול דינמי בשילוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יהיה יעיל יותר מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. לעיתים יש צורך בעבודה הורית, או ביחסים בתוך המשפחה ובמקרים כאלו נמליץ על טיפול משפחתי, או על אימון משולב- שילוב כוחות של מטפל העובד עם המטופל ומשפחתו, ומאמן כושר טיפולי המלווה ומעצים את המטופל עצמו בסביבתו הטבעית.
התפיסה הטיפולית של מכון "הכח לשנות" הינה תפיסה הוליסטית המשלבת בין גוף לנפש וכזו הרואה הן את הכוחות והן את הקשיים של המטופל ומשפחתו. מודלים אלו מבוססים על פסיכולוגיה חיובית וגישות מוטיבציוניות כמו גם מודלים המגיעים מתורת האימון הגופני והספורט התחרותי.
במכון "הכח לשנות" עובד צוות מקצועי מגוון בעל ניסיון רב בעבודה עם ילדים, מתבגרים ובני משפחותיהם, המתמודדים עם קש"ר (קשב וריכוז). צוות המורכב מפסיכולוגים, פסיכיאטרים, פסיכותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, מאמני כושר, ומדריכי גלישה.
הצוות עובד בשיתוף פעולה מלא, מתוך הבנה שהעבודה המערכתית ושילוב הכוחות הוא הנותן את המענה המיטבי.
