השפעות OCD על חיי היומיום ודרכי התמודדות

על פי הנתונים הקיימים כיום, הפרעה טורדנית-כפייתית תוקפת כ-1% מכלל האנשים, בעוד שהנשים סובלות מההפרעה יותר, והגיל שבו התופעה הזו נפוצה ביותר הוא 18-44, כלומר בגילאי שיא החיים. השפעות OCD מאופניינות קודם כל במחשבות טורדניות והרצון לחזור על טקסים מסוימים. התחושה היא  שאם לא חוזרים על טקס זה – יקרה משהו איום ונורא.

ההפרעה הטורדנית-כפייתית (OCD). מוגדרת כהפרעת חרדה ומתקשרת בנוסף לחרדה לתופעות פסיכולוגיות נוספות, דיכאון, הימנעות, בעיות קשב וריכוז  ועוד. בפועל, חשוב מאוד לבקש עזרה בשלב שבו המחלה לא משפיעה על כל תחומי החיים באופן מרחיק לכת ואף להרוס באופן מהותי את איכות החיים והקשרים החברתיים.

סימפטומים והשפעות OCD

לכל בעיה פסיכולוגית יש את המקורות שלה שמשתנים מאדם לאדם. באופן כללי ניתן להגדיר את השפעות OCD כמנגנון התמודדות עם קשיים, לחצים, החיים המורכבים בתקופה המודרנית. ההפרעה הטורדנית-כפייתית משתייכת לקבוצת הרעות החרדה ומלווה במחשבות טורדניות הקשורים להיגיינה, בריאות, דאגה מופרזת ועוד. לעתים הOCD נלווה להפרעות אחרות כגון; הפרעות סומטיות (עיסוק מופרז בגוף,הפרעות אכילה, היפוכונדריה), אגרנות כפייתית וכו’.

במקרים מסוימים אירועים טראומתיים או התעללות מהווים טריגר להתפרצות המחלה. כמו כן, נמצא קשר תורשתי – קרובי משפחה מדרגה ראשונה הסובלים מהשפעות OCD בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מההפרעה.

בשנות הילדות נצפה שבנים סובלים מהבעיה לעתים קצת יותר קרובות מבנות, אך בשנות הבגרות נשים הן הנוטות לסבול מהתופעה הזו יותר. המחשבות הטורדניות והטקסים החוזרים והנשנים הופכים לבעיה של ממש כאשר הם דורשים זמן רב, פוגעים בקשרים החברתיים עם הקרובים ובני המשפחה.

אחוז הלוקים במחלה הוא כ-1.2% בקרב הבוגרים ו-1% בקרב הילדים. הבעיה מאובחנת (על פי ה-DSM) כאשר מתקיימים ארבעה תנאים:

  1. מחשבות טורדניות שפוגעות בתפקוד ומעוררות רצון לפעולות חוזרות לביטולן.
  2. הבעיה מהווה גורם גוזל זמן עבור האדם (לפחות שעה ביום) ופוגעות במערכות היחסים שלו עם קרוביו.
  3. הבעיה אינה מותנית על ידי נטילת תרופות.
  4. הבעיה אינה מותנית באירוע טראומתי שמתרחש בהווה.

אפשרויות הטיפול הקיימות

יש שני מסלולים עיקריים שבמסגרתם מתמודדים עם הבעיה. טיפול רגשי מותאם אישית לאדם, וכן טיפול תרופתי שלפעמים הכרחי, ולעתים מסייע לטיפול הנפשי. הפונקציה העיקרית של התרופה היא להאט את התפרקות הסרוטונין במוח וליצור תחושה נינוחה יותר, עם פחות "קפיצות" ממצב רגוע לכפייתי, שהוא למעשה גורם לפעולות ההכרחיות ליצירת תחושה ביטחון ושלווה.

הודות לראייה המרחבית והמערכתית הננקטת במסגרת הפעילות של מכון הכח לשנות, אנו תמיד מחפשים שיטות חדשות להקל על חייהם של הסובלים מהפרעות נפשיות שונות. למשל, טיפול באמנות למבוגרים יכול להקל על תסמינים שונים, בין השאר בהתמודדות עם מצבי חרדה, כפייתיות מסוימת וכו’. במסגרת  טיפול דינמי המטופל רוכש תובנות ומיומנויות אשר עוזרות לו להבין את גורמי החרדה והמקורות שההפרעה הטורדנית-כפייתית כמנגנון הגנה, מנסה להימנע מהם ובעזרת כלים טיפוליים המטפל מלמד את המטופל להתמודד עם החרדה בצורה אדפטיבית, ובכך נפתר המטופל מהסימפטומים של הOCD.

האם ההפרעה הטורדנית-כפייתית נועדה לעזור לנו בעצם?

לפעמים, המפתח לפתרון כל הפרעה נפשית היא ההבנה העמוקה יותר – על איזה צורך עונה המחלה הזו הלכה למעשה. כך, מחלת הOCD פעמים רבות מהווה מעין שכבת מגן המסייעת לאדם להפסיק לפחד מהמוות, ממחלות, מאובדן של האנשים הקרובים ועוד.

באמצעות יצירת הביטחון הזה בשיטות נוספות, למשל טיפול התנהגותי, ניתן להשיג את אותן המטרות שמושגות באמצעות ההתנהגות הכפייתית – אך בצורה הרבה יותר בריאה. אך אם נחשוב על זה, ללא הופעת הבעיה מלכתחילה, האדם לא היה ניגש למשימה זו, גם אם זה נעשה בעידוד של בני משפחה ולאו דווקא מרצון חופשי.

כל מטופל המגיע למכון הכח לשנות כדי להתמודד עם קשיים, לעבור טיפול במבוגרים, לפתור תסביכים מהילדות או להתמודד עם תופעות של דיכאון וכפייתיות זוכה לאבחון מקיף ורחב שמאפשר לתת מענה רגשי מעלה לכל צרכיו ולהבטיח תפקוד יומיומי כמה שיותר תקין ורגוע בכל עת.