התמודדות פסיכולוגית בזמן הקורונה

התמודדות פסיכולוגית

התמודדות עם משבר הקורונה מציב לפנינו אתגרים ורבים: סוגיות של בריאות, פרנסה, דאגה לילדינו והורינו, הפחד והחשש מהדבקה הגורמים לריחוק כללי. ריחוק אשר מגביר עוד יותר את תחושות המתח והחרדה. במצבים של עמימות וסכנה, התמודדות פסיכולוגית הקשה ביותר היא ההתמודדות עם שני דברים; חוסר הוודאות ותחושת החוסר אונים.

הצורך הפסיכולוגי החשוב ביותר בתקופות של משבר המלוות בחוסר וודאות ותחושת חוסר אונים, כמו זה המלווה אותנו בימים אלו, הנו הצורך בתחושת השליטה. מחקרים מראים כי אחד ממרכיבי החוסן הנפשי במצבי סכנה היא תחושת המסוגלות להתמודד עם אותה סכנה, או במילים אחרות אמונה שיש לך שליטה על המצב ויכולת להגיב בהתאם.

חשוב לעשות אבחנה בין שליטה על המציאות, לבין ההתמודדות עם המציאות. למרות, שהשליטה שלנו על האירועים עצמם היא מצומצמת, היכולת שלנו לשנות את הדרך בה אנו מתמודדים עם המציאות היא מלאה.

אז מה הדרכים להתמודדות פסיכולוגית בזמן הקורונה?

  • תחושת המשמעות: בספרו "האדם מחפש משמעות" הראה הפסיכולוג ויקטור פרנקל כיצד אנשים, אשר הרגישו שלחייהם יש משמעות התמודדו טוב יותר במצבים קשים ביותר. לדבריו, הוא עצמו שרד את מחנות ההשמדה רק בזכות אותה תחושה של משמעות, אשר נבעה מהרצון שלו להציג לעולם את התאוריה שלו. בתקופות כאלו חשוב לזכור את הדברים המשמעותיים ביותר; משפחה, יצירה, אמונה, וסולידריות חברתית .
  • סדר יום קבוע ובריא- להגברת תחושת השליטה חשוב ליצור סדר יום קבוע המשלב ספורט, תזונה בריאה, זמן איכות עם המשפחה. לא פחות חשוב הוא למצוא זמן איכות לעצמך, ליצירה, למידה ומנוחה. חלק מתחושת השליטה נובע מהיכולת לשחרר, לקבל את המצב ולדעת להתאים את עצמך אליו
  • הפחתת הלחץ והדאגה- בנוסף לספורט ולתזונה בריאה, חשוב בתקופה זו להפחית את צריכת החדשות למינימום ההכרחי, כמו כן יש לך את האפשרות לבחור את הסביבה החברתית שלך, להיות בקשר עם מי שנותן לך תחושת נינוחות ושמחה, ולהתרחק מאלו שמשדרים לחץ מופרז ודאגה.
  • התמודדות רגשית- לתת מקום לכל מגוון הרגשות שלנו, גם לרגשות של עצב ולדאגה, ולזכור שמצבים של לחץ וחרדה מעוררים יחד איתם תוקפנות כמנגנון הגנה. ליזום שיח רגשי עם שאר בני המשפחה, לחלוק את העומס הרגשי ואת מטלות הבית בצורה מאפשרת ובעזרת תקשורת מקרבת.
  • עזרה מקצועית בשעת הצורך- תקופה זו מציבה אתגרים חדשים ושונים; בדידות, אובדן השגרה ומקורות התמיכה, התא המשפחתי מרגיש לעתים כ"סיר לחץ", ותחושת מחנק בשל ההסגר. כל אלו עלולים לגרום למצוקה רבה המצריכה עזרה מקצועית.

עם אילו התמודדויות פסיכולוגיות נצטרך להתמודד?

ניתן לחלק את סוגי ההתמודדויות הפסיכולוגיות לפי ארבע קבוצות עיקריות:

הגיל השלישי – קבוצה זו אשר נמצאת בסיכון הגבוה ביותר, התמודדות פסיכולוגית שלה עם משבר הקורונה ככל הנראה קשה משל כולם- בנוסף לקושי הפיזי ולהתמודדות עם סוגיות של חולי ובריאות, בני הגיל השלישי מתמודדים עם הבדידות, וחוסר היכולת שלהם לבקר את בני משפחתם.

הורים – קושי עיקרי קיים בעיקר אצל משפחות והורים לילדים עם צרכים מיוחדים. בנוסף חוסר המסגרת של הילדים מייצר מתחים רבים בתוך המשפחה ובין ההורים עצמם. מתחים, אשר במקרים רבים מצריכים התערבות מקצועית.

מתמודדי נפש – כל אדם אשר מתקשה להתמודד עם משבר הקורונה; מי שחווה דיכאון או הפרעת חרדה, מטופלים אשר המצב גורם לנסיגה במצבם, מטופלים המאובחנים עם OCD אשר בעקבות המצב הסימפטומים שלהם הוחמרו, וכל מי שמתקשה להתמודד עם תחושת הבדידות או עם העומס הרגשי.

ילדים – למרות שהיכולת של ילדים להסתגל לשינויים היא הגבוהה משל שאר האוכלוסייה. ילדים זקוקים למסגרת קבועה יותר מכולם. בנוסף, ילדים מתקשים להביע במילים את תחושותיהם, ואת מצוקתם אנו רואים לרוב דרך שינויים התנהגותיים, כגון הימנעות, התפרצויות זעם וחוסר שקט. במקרים כאלו יש צורך בהתערבות של פסיכולוג ילדים או מטפלים באמנות המתמחים בעבודה עם ילדים.

הסתגלות והתמודדות עם משבר הקורונה

בספרו "נופל מחוץ לזמן", מתאר דוד גרוסמן עיר המתקיימת מחוץ למציאות הרגילה. עיר שבה תושביה לכודים בתוך אבדנם במימד אחר מימד שמחוץ לזמן. נדמה כי משבר הקורונה שאב את כולנו אל מחוץ לזמן המוכר ואל תוך מציאות לא מוכרת .

בתקופה זו חשוב להסתגל ככל שניתן ובצורה מיטבית למציאות החדשה בכדי להתמודד עם האתגרים הניצבים לפנינו. חשיבות רבה לקבלת סיוע מקצועי ולתמיכה פסיכולוגית בכדי להשתלב ולקחת שליטה בהתמודדות עם המצב החדש.