בניית חוסן נפשי

פסיכותרפיה אינטגרטיבית ובניית חוסן נפשי

פסיכותרפיה אינטגרטיבית משלבת בתוכה גישות מגוונות המשלבות טיפול רגשי ביחד עם טיפול CBT לילדים ומתבגרים, וגישות חדשניות של הגל השלישי בפסיכותרפיה. גישות כגון, סכמה תרפיה, מיינדפולנס, מנטאליזציה,PE, EMDR ,ACT,DBT.
הפסיכותרפיה האינטגרטיבית, משתמשת במגוון טכניקות טיפולית, מתוך הבנה כי לכל אדם צרכים ייחודים, ולכן יש להתאים לו את המענה המיטבי. מטרת הטיפול הינה לייצר אצל המטופל שינוי הן ברמת התפיסה הקוגניטיבית, והן ברמת התחושה, הרגשית והגופנית של העולם, ושל עצמו.

ואני ראיתי ברוש- פסיכותרפיה אינטגרטיבית ומנגנוני חוסן.

במשל 'קנה הסוף ועץ הזית', מתאר איסופוס כיצד התווכחו השניים למי יש יתרון בחוסן מול הסערה. עץ הזית לעג לקנה הסוף, שהוא חלש ומתכופף למשב כל רוח קלה, ואילו הוא עץ הזית, כה חזק ואין סערה או כוח, שיוכל להזיזו ממקומו.

לא חלף זמן רב, וסופה חזקה החלה. קנה הסוף היטלטל ורקד עם הרוח, בזמן שעץ הזית התנגד בכל כוחו.  עם שכוך הסערה, נותר קנה הסוף  עומד, ולמרגלותיו גזעו השבור של עץ הזית.

בפסיכולוגיה התפתחותית קיימים שני מושגי יסוד מהותיים, הלקוחים מעולם הביולוגיה; אדפטציה (הסתגלות) ואקומודציה(התאמה). מושגים אלו מהווים תנאים הכרחיים לשרידותו של כל אורגניזם באשר הוא. מבחינה פסיכולוגית, ההסתגלות וההתאמה הינן יכולותיו של האדם להתמודד בצורה מיטבית עם שינויי הסביבה, ובכך מאפשרות תהליכי התפתחות תקינים ובריאים, הן ברמה הנפשית, והן ברמה הגופנית.

איזופוס חי ביוון במאה השישית לפני הספירה. הוא נולד בתראקיה נשבה ונמכר כעבד עד שלבסוף שוחרר והתפרסם כמחבר משלים. נראה כי איזופוס עצמו ידע לא מעט על הקשר בין הסתגלות והתאמה למציאות המשתנה, לבין האפשרות לחיות חיים מלאים ומשמעותיים..
אך מהי אותה מציאות משתנה, שהאדם אמור להתאים עצמו אליה? הרי, סערה בעיני אחד יכולה להחוות כרוח קלה בפני האחר.

עד לשלהי המאה ה-18 התקיים ויכוח פילוסופי חריף בין האימפרציסטים לבין הרציונליסטים בנוגע למקור הידע האנושי, שבעזרתו ניתן  לחקור את המציאות האובייקטיבית. לדידם של האימפרציסטים, הדרך ללמוד את המציאות הינה בעזרת החושים שלנו. לעומתם, טענו הרציונליסטים, שהחושים שלנו עלולים להטעות אותנו, ולכן הדרך להבין את המציאות האובייקטיבית הינה בעזרת המחשבה, אשר אינה מוטה ע"י החושים.

בסופו של דבר הויכוח הנוקב, אודות הידע האנושי, הוכרע בידי פילוסוף בשם עמנואל קאנט, אשר טען ששני הצדדים טועים וצודקים בו זמנית. לדידו של קאנט, לעולם לא נוכל לתפוס את המציאות באופן אובייקטיבי מחוץ לחוויה האנושית, וכי הדרך ללמוד ולהכיר את המציאות האנושית מורכבת, הן מהחושים והן מהמחשבה.

במידה ונתייחס למושג "חוסן נפשי",כמורכב מתהליכים של אקומודציה ואדפטציה, נוכל לקבוע שתי מסקנות עיקריות בהקשר למורשתו של קאנט:
1-  שני תהליכים מקבילים  ומשלימים, משפיעים על החוסן נפשי של האדם; תפיסת המציאות (מחשבה) ותחושת המציאות (חושים). שני תהליכים אלו יחדיו מרכיבים את חווית המציאות.
2-  חווית המציאות משתנה מאדם לאדם לפיכך, גיבוש מנגנוני החוסן נפשי משתנה אף הוא מאדם לאדם.

את התהליך הטיפולי ניתן לחלק לשלושה שלבים:

  1. השלב הראשון הנו לנסות ו "להתחבר" לחוויה האידיוסינקראטית, של המטופל, להכיר את דפוסי החשיבה שלו (תפיסת המציאות) והאופן שהוא חש ומרגיש את המציאות (תחושת המציאות).
  2. השלב השני הוא השלב שבו בודקים יחד, כיצד האופן שבו המטופל חווה את המציאות תורם לו, והיכן זה מקשה עליו, ברמה האישית והבינאישית.
  3. השלב השלישי והאחרון, הנו ללמד את המטופל באמצעות טכניקות מגוונות, לסגל דפוסי התמודדות חדשים ומותאמים, ובכך לעזור לו בבניית מנגנוני חוסן נפשי. מנגנונים אשר יאפשרו לו להסתגל הן לשינויים המינורים שבחיי היום יום, והן לשינויים הדרמטיים שבחיים (אובדן, טראומה).

הפסיכותרפיה, אם נחזור למשל של איסופוס, מאפשרת לנו אם כן ליצר תהליך דיאלקטי בין עץ הזית לקנה הסוף; בין הגמישות לנוקשות, בין העיקשות לוותרנות, בין האקטיביות לפסיביות, ובכך לעזור למטופל לבנות מנגנוני חוסן חדשים, אשר יאפשרו לו להכיל בתוכו, גם את החוזק של עץ הזית וגם את הגמישות של קנה הסוף. אינטגרציה זו בסופו של דבר מאפשרת למטופל אפשרות שלישית. לא רק, או להיות לעץ זית או להיות לקנה סוף, אלא אפשרות חדשה – אפשרות של ברוש.

"ואני ראיתי ברוש
שניצב בתוך שדה מול פני השמש
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.

על צידו נטה הברוש
לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב
והנה, מול הים
קם הברוש ירוק ורם…. (א. מנור)"