טיפולים לילדים ולמתבגרים
טיפול בהתקפי זעם
טיפול בהתקפי זעם - ילדים רבים נקלעים לסיטואציות של התקפי זעם במצבים ובזמנים שונים. לכל אחד מהם ובכל גיל יש סיבות אחרות שמובילות אותו להתנהגות מסוג זה.
טיפול בהתקפי זעם – איך מתבטא התקף זעם?
התקף זעם בא לידי ביטוי על ידי התפרצות רגשית אשר עלולה לגלוש גם למצבים של: בכי מר, צעקות, התנהגות מוטורית חסרת רסן, אטימות כלפי הצד השני ונוקשות. לעיתים מאפייני ההתנהגות הללו, מלווים באותה העת בהתנהגות של אלימות פיזית חסרת שליטה כלפי הסביבה.
ניסיונות ההורים לסייע לילדיהם ברגעים אלה לא זוכים תמיד להצלחה, אולם לא פעם גם התיווך ההורי לצורך הרגעת היצרים של ילדם, אינו מועיל.
הסיכוי להתקפי זעם של ילדים גובר במצבי מתח, עייפות, רעב, מחלה או כל מצב של נוחות גופנית לא מאוזנת.
תדירות התקפי זעם אצל פעוטות (בגילאי שנה עד 5) הוא תדיר יותר וקשור להיעדר מיומנויות החברתיות שאותן הם עדיין לא רכשו, עם התנהגות המתאימה לגיל זה.
ככל שעולה הגיל הכרונולוגי, שכיחותם של ההתקפים האלו פוחתת ולכן אפשר לתאר התקף זעם של נער או אדם בוגר כאירוע חריג.
התקף זעם המלווה בתגובות של בכי, בעיטות, רקיעות רגליים, הכאה עצמית, הטחת הראש בקיר ולעיתים עד לכדי מצבים של עצירת הנשימה, אולם כאשר מדובר באופן התנהגות כזה אצל נער צעיר או אדם בוגר, היחס אליו יהיה כאל התנהגות בלתי מותאמת.
התקף זעם אינו התנהגות בלתי צפויה וקיימים סימנים מקדימים לכך, אשר אפשר לזהות אותם עם הזמן בזכות מיומנויות טיפולית.
מצב גופני שכיח במצבי התקף הם גוף דרוך, נשימה קשה ולא סדירה, כתפיים קפוצות, תנועתיות חוזרת, קושי בריכוז, דיבור מהיר ועוד.
איך מטפלים בהתקפי זעם ?
באמצעות זיהוי מוקדם, אפשר למנוע את ההתקף, או לרסן אותו בצורה יעילה יותר.
במהלך הטיפול הפסיכולוגי משחזרים בעזרת המטפל את האירועים הקודמים שבהם התרחש התקף זעם ומנסים ללמוד ממנו להבא, זיהוי המקומות הרגישים שהביאו להתקף הקודם, עשויים למנוע את ההתקף הבא.
אפשר למתן את ההתקפים הללו, עד הכחדתם לחלוטין על ידי זיהוי מצב זה בעת התרחשותו, עם למידת כלים יעילים שיסייעו להתמודד עם המשבר.
האתגר הטיפולי המרכזי הוא ללמוד טכניקות טיפוליות מוכחות, שיאפשרו להורים להימנע מהרגש להשתלט עליהם בנקודות הקריטיות הללו ולחזק את האיפוק ואת השליטה וזאת במטרה לחזור במהירות למצב של רגיעה.
במהלך הטיפול חשוב לתת התייחסות מקצועית לאחר כל התקף זעם, אצל אותם הילדים.
הסקת מסקנות בעת הטיפול
שיטת ההתנהלות המומלצת היא לפעול באופן מובנה ולקבוע מידת זמן מסוימת לפגישה משותפת עם הילד לאחר שנרגע מההתפרצות, כדי לשוחח על ההתרחשות.
מומלץ שבמהלך השיחה יישאלו שאלות מכוונות אשר יאפשרו לילד דרך פעולה אחרת להבא, עם זיהוי המצוקה בעת התרחשותה.
כדאי לשאול את הילד מה קרה לו ומה גרם לאותו ההתקף, עם החשיבה שלו על כיצד הצליח להתמודד עם המשבר בהצלחה בסופו של דבר.
עצם השיח עם הילד על ההתרחשויות, מביא את הכוח לבצע שינוי בדרכי ההתמודדות שלו בפעמים הבאות.
עוד לינקים מומלצים: