הגישה הקוגניטיבית התנהגותית

התאוריה הקוגניטיבית- התנהגותית פותחה במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 ע”י מיזוגן של התאוריה הקוגניטיבית של אלברט אליס וזו ההתנהגותית של אהרון בק. הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי הנו טיפול קצר-מועד, המתמקד בסימפטומים המסבים סבל למטופל ללא הצורך להבין את הסיבות אשר גרמו לכך. מודל זה אומץ ע”י חברות הביטוח בארה”ב מכיוון שחברות אלו העדיפו להעניק למטופליהם טיפול מוגבל בזמן שניתן לבחינה אמפירית בעזרת כלים, לאבחון, למדידה  ולהמשגה.

הנחות היסוד של הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי:  

על פי הגישה הקוגניטיבית- התנהגותית, הפרעות רגשיות כגון חרדה ודיכאון מקורן בדפוסי חשיבה לא מסתגלים הנובעים מתוך אותם ה”משקפיים” דרכם אנו רואים את העולם ואת עצמנו. משקפיים אלו נקראים סכמות והן המגדירות את הפרשנות לאירועי העבר ואת הציפיות לעתיד, ומהן  נגזרות הפרשנויות שלנו למה שקורה סביבנו. לא האירוע עצמו קובע את ההרגשה של אנשים, אלא אותן סכמות דרכם הם מפרשים את המצב, והפירוש שלהם למצב הוא שיקבע את תגובתם והתנהגותם לאותם אירועים. ההתנהגות משפיעה בתורה על התפיסה, התנהגות לא מסתגלת מחזקת סכמות ומחשבות לא מסתגלות  וההפך. 

סכמה- מחשבה (פרשנות) -תגובה (רגשית והתנהגותית)- חיזוק הסכמה 

מטרת הטיפול :

לזהות את המחשבות הלא יעילות שלנו, לבדקן ,ולשנותן באמצעות ניתוח לוגי ושכנוע מילולי שכלתני.

לזהות מוטיבים ואמונות מעוותים ולתקנם, לבחון את המציאות בצורה נכונה.

המטופל מאומן לזהות את המחשבות השליליות שלו ולהשתלט עליהן, כמו כן לבחון את המציאות ולפרשה בצורה תקפה יותר.

לשנות ולעצב דפוסי התנהגות לא מסתגלים  ע”י חיזוקים והכחדה.