טיפול רגשי לילדים ומתבגרים: כאשר אדם זקוק לעזרה מקצועית עבור ילדו, לרוב הוא יחפש מענה של "טיפול רגשי".
הביטוי טיפול רגשי הרווח בציבור הרחב, הוא מה שמוגדר בעולם הטיפול כ"טיפול נפשי", או "פסיכותרפיה".
בשנת 1990 חוקק בישראל 'חוק הפסיכותרפיה'. חוק זה חוקק מתוך צורך לוודא שטיפול נפשי נעשה על ידי אנשי מקצוע מתאימים. למרות החקיקה, בישראל כיום כל אדם יכול להגדיר את עצמו כפסיכותרפיסט/מטפל רגשי, וזאת אף אם אין לו הכשרה מתאימה.
על פי חוק הפסיכותרפיה אנשי המקצוע המוסמכים לתת מענה נפשי הנם: פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עו"סים, קרימינולוגים קליניים ומטפלים בהבעה.
כאשר פונים לטיפול חשוב לבדוק את ההכשרה והרקע של המטפל. ראשית, חשוב לבדוק שיש לו תואר טיפולי מוכר, רצוי עם רקע וניסיון בהכשרה בבריאות הנפש. בנוסף, מומלץ שלמטפל תהיה תעודת הסמכה של פסיכותרפיה תלת-שנתית- כן זו לא בושה לבקש תעודות הסמכה ואף רצוי. מטפל בעל תעודות המעידות על ההכשרה המקצועית שלו ישמח להציגן.
לבסוף רצוי לבדוק שיש למטפל כיסוי של ביטוח אחריות- מקצועית (חברות הביטוח לא יבטחו מטפל ללא הכשרה מתאימה).
טיפול נפשי הוא תחום כה חשוב ורגיש, ולכן תהליך ההכשרה וההסמכה הוא ארוך: תואר ראשון ותואר שני, התמחויות, בית ספר לפסיכותרפיה והתנסות ארוכה במסגרות טיפוליות שונות.
שבועת הרופאים (שבועת היפוקרטס), המהווה את הקוד האתי עבור אנשי הרפואה, תקפה גם עבור כל אדם העוסק בבריאות הנפש. אחד הסעיפים המרכזיים בשבועה זו מדבר על הימנעות מנזק. לצערנו, לא פעם אנו נתקלים במטופלים אשר לא קיבלו את המענה המתאים ומצבם לא השתפר ואף החריף.
מטפל טוב הפועל מתוך עיקרון זה מלווה בעזרה ובהדרכה מקצועית קבועה, ויודע להפנות מטופלים למענים אחרים המתאימים למצבו, במידת הצורך.
צוות מכון "הכח לשנות" הנו צוות מיקצועי בעל ניסיון רב. מטפלי המכון הינם בעלי תואר שני טיפולי (פסיכולוגים, עו"סים קליניים וקרימינולוגים קליניים) שלהם רקע בעבודה במסגרות בריאות הנפש ומסגרות טיפוליות אחרות. המטפלים הינם בעלי הסמכה מוכרת בפסיכותרפיה (דינמית, קוגניטיבית- התנהגותית, אינטגרטיבית).
אנו ב"הכח לשנות" מאמינים בחשיבותה של העבודה המערכתית ובשיתוף הפעולה בין כל הגורמים המשמעותיים בחייו של הילד והמתבגר. הצוות המקצועי שלנו מורכב מאנשי טיפול, בעלי ניסיון רב בעבודה עם ילדים ומתבגרים.
יש לנו ניסיון רב בעבודה בתוך מערכת החינוך, וכחלק מהעבודה הטיפולית אנו מקיימים מפגשים עם הגורמים הרלוונטיים וזאת בשיתוף פעולה ובתיאום מלא עם המטופל ומשפחתו.
צוות המכון בונה את המענה המתאים ביותר למטופל ובמידת הצורך תוך כדי שיתוף פעולה מקצועי בין אנשי צוות נוספים ומשלב מענה משפחתי, קבוצתי, או מענה של ליווי טיפולי (מאמני כושר טיפוליים) וזאת לפי צרכי הטיפול.
מכון "הכח לשנות" הנו ספק מורשה של משרד החינוך ושומר על סטנדרטים גבוהים ביותר. אנו רואים במכון כבית חם עבור המטופלים שלנו ומשפחותיהם, ונמצאים עבורם בשעה הטיפולית ומעבר לה.
ילדים לרוב מתקשים לבטא את עולמם הרגשי באופן מילולי ונהיר, ולכן זקוקים למרחב בו יוכלו לבטא את עולם הדמיון שלהם, את מחשבותיהם ואת רגשותיהם הכמוסים ביותר.
טיפול דרך משחק, ציור, פעילות גופנית או כל מענה חוויתי אחר מספק מענה לצורך זה, ומסייע לילד לחשוף את עולמו הפנימי. במהלך הפעילות החוויתית ילדים יכולים לבטא תחושות של חוסר ערך עצמי, רגשות כעס ואת הקושי ליצור קשר ולהתחבר עם חברים. הטיפול הרגשי מסייע בפורקן רגשי, בעיבוד רגשות מורכבים וסותרים וכן במציאת דרכים מיטיבות להתמודדות עם קשיים במציאות.
ההורים הנם המשאב החשוב ביותר בחיי הילד. הם הדמות המשפיעה והמעצבת ביותר במהלך חייו, ולכן מאוד חשוב ללוות טיפול בילדים בהדרכת הורים אשר מסייעת להורים לגבש את היכולת להיות מותאמים לצורך הרגשי של ילדם. הורים רבים מביעים את החשיבות בהצבת גבולות, ובהחלט הצבת גבולות חשובה ביותר.
אי הצבת גבולות עלולה לייצר תחושת חרדה אצל ילדים, עם זאת, חשוב מאוד לשקול את הגבולות ולהבין מה חשוב באמת להורה ולמה הילד באמת מסוגל. הבנה והפרדה בין צרכי הילד לצרכי ההורה, הם חלק מהמטרות החשובות, שבהדרכת ההורים.
טיפול רגשי בילדים נועד לילדים המתמודדים עם קשיים רגשיים, כגון:
כאשר מתבגר מגיע לטיפול (טיפול רגשי או טיפול פסיכולוגי), אם מיוזמתו, אם שלא מיוזמתו ולעתים אף בניגוד לרצונו, חשוב שהטיפול הרגשי יתבצע ע"י איש מקצוע המתמחה בעבודה עם מתבגרים.
השלב הראשון של הטיפול הנו יצירת קשר ראשוני ויצירת מוטיבציה לטיפול בקרב המתבגר/ת לטיפול. פעמים רבות שלב זה מצריך זמן ואורך רוח.
לאחר שישנה מוטיבציה להליך הטיפולי מצד המטופל, ובעזרת הקשר הטיפולי, נבנה הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות שלו. המטופל לומד להכיר בחזקות שלו ובמגבלות שלו, לומד להכיר את עצמו ולגבש את זהותו.
מצוקה רגשית– נטייה להסתגר, מצב רוח ירוד הנמשך מספר שבועות ברצף, שינוי מצב רוח קיצוניים, התפרצויות בכי תכופות
קשיים חברתיים– התבודדות, הימנעות מסיטואציות חברתיות, קושי בשימור וביצירת קשיים חברתיים, מתבגר שעבר חרם חברתי, 'שיימינג' (השפלה), פגיעה פיזית או מילולית קשה.
קשיים התנהגותיים– אלימות, נשירה ממסגרת בית הספר, קושי בקבלת גבולות, התמכרות למסכים, התנהגות מסכנת, התנהגות עבריינית ומרדנית.
דימוי עצמי ירוד– חוסר ביטחון, תחושת מסוגלות נמוכה, דימוי עצמי נמוך הקשור לקשב וריכוז, קשיים סביב סוגיות של מיניות, חוסר עצמאות, קושי בגיבוש הזהות העצמית.
תקופות הילדות וההתבגרות הנם תקופות קריטיות בהתפתחותו הגופנית והנפשית של האדם. בשלב זה של החיים מבנה הגוף והאישיות מתעצבים, החוויות, התחושות, היחסים והקשרים החברתיים הנרקמים ילוו אותו במסלול חייו. תקופת הילדות ותקופת המעבר מילדות לבגרות מלוות בקשיים, אתגרים ושינויים רבים, היוצרים תחושות של בלבול, פחד, ייאוש ובדידות ומאופיינת במצבי רוח משתנים וקיצוניים.
לעתים קרובות מתקשה הילד/מתבגר או בני משפחתו לזהות מתי הקשיים הן חלק נורמלי מהשינויים, ומתי יש צורך בקבלת עזרה מקצועית הקשורה לטיפול רגשי לילדים ומתבגרים.
כל הזכויות שמורות לכוח לשנות © 2024
