הפרעת קשב, ציידים, מוטיבציה ופסיכולוגיה חיובית

במפגש טיפולי ראשון מול מתבגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז, אני נוהג לשאול אותם: “אז מה בעצם אתם יודעים על הפרעת קשב וריכוז?”.

תשובותיהם המגוונות, נעות על הסקלה של בין תיאורים קונקרטיים, כגון: “….כשמשתעממים בקלות”, או ” כשכל דבר מוציא אותך מהריכוז”,  דרך הסברים אטיולוגיים ששמעו, או קראו היכן שהוא : “בעיה במוח” … “חסר איזה חומר במוח”, וכלה בתיאורים מופשטים כגון: “נו אתה יודע  כמונו כאלה שמסתבכים כל הזמן, המופרעים”….
ואז אני מתחיל לספר להם על אבותיהם הקדמוניים- הציידים.

התאוריה הקרויה “ציידים בעולם של חקלאים” אשר פותחה ע”י טום הרטמן, מציעה הסבר אבולוציוני למה שמוגדר היום כהפרעת קשב וריכוז. על פי הרטמן, התכונות המאפיינות אנשים אלו הנם תכונות  חיוניות עבור הצייד, בסוונה של אפריקה, בג’ונגלים של דרום אמריקה ובהרי הגליל וירושלים.
בבדיקה של פעילות מוחית באמצעות EEG(מודד פעילות גלי מח) ו- PET(בודק את הפעילות המטבולית של המח), נמצאו הבדלים בפעילות המוחית של בעלי הפרעות קשב וריכוז, לבין אלו שאינם, בעיקר בפעילות הקשורה למוליכים  עצביים הנקראים דופמין ונוראדרנלין. ליתר דיוק פעילות נמוכה שלהם באזור הנקרא, קליפת המוח הקדם- מצחית (פרה- פרונטל קורטקס).

זהו האזור האחראי על  תפקודים ניהוליים (תכנון וקבלת החלטות), חשיבה יצירתית, ומעורב בתהליכי חיזוק (מוטיבציה) וארגון. אזור זה נחשב למקור של הפעולות הרצוניות, ובין השאר חיוני לפעולת הזיכרון לטווח- קצר. תת-פעילות של דופמין ונוראדרנלין קשורה גם לרמת אדרנלין נמוכה. אדם אשר רמת האדרנלין אצלו נמוכה באופן קבוע (base line), יפעל בכדי להגבירו.

הרי הצייד בצאתו לציד חייב להיות חד וערני ולא, יישאר רעב במקרה הטוב, ובמקרה הרע יהפוך מצייד לניצוד. בנוסף, הצייד חייב לקחת סיכונים בכדי להשיג את מזונו, ולכן רמת אדרנלין נמוכה במוחו של הצייד הנה תכונה הגורמת לו לקחת סיכונים ולהיות מסוגל לנוע ולהתמודד מול  גירויים מרובים ומשתנים בו זמנית, מה שתורם להישרדותו.

תכונה זו  הקשורה לחסך באדרנלין ולצורך שלהם בייצורו, יכולה להסביר את הנטייה של אנשים המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז להסתבך כל הזמן ולקחת סיכונים.
ו”עכשיו”… אני נוהג לומר, “אתם בבעיה, פעם היו ציידים ומלקטים.

המלקטים הפכו לחקלאים, והמציאות האירה להם פנים, ועכשיו אתם הציידים, מתויגים כבעייתיים, מכיוון שהיתרונות שלכם כציידים לא נתפסים כמעלות בחברה של חקלאים”… ומשם, משם אנחנו יוצאים למסע מופלא של צייד המנסה להשתלב בחברה של חקלאים על יתרונותיה וחסרונותיה…
ולגבי הצורך בייצור אדרנלין, ישנן שתי דרכים לייצורו. הראשונה – להסתכן, “לחיות על הקצה”, מה שעלול להוביל למדרון חלקלק  של הסתבכות עם החוק, ואף לקריירה עבריינית.

אני  מציע כמענה לדרך הראשונה, לייצר את האדרנלין החסר באמצעות פעילות ספורט אקסטרימי(גלישה, אופני שטח , אומנויות לחימה וכו’). הדרך השניה- נקראת מוטיבציה. הפרשת אדרנלין הנה נגזרת של מוטיבציה, וחיזוקים חיוביים, וכשיש מטרות חיוביות ורצון להגשימם וסביבה מאפשרת, אנו עוברים ממעגלים של כישלון למעגלים של הצלחה.

מאת, ליעד רפפורט