הראי

“יבוא יום
והמסכות על פני תבגדנה
ולא יהא עוד חיץ ביני לבין רואי.
אנשים יפגשוני בבוקר ויברכוני:
שלום לך, פחד
בוקר טוב לך, מבוך,
מה שלומך, יאוש?
ואנכי אביט בהם אז
ופלצות גדולה תעברני
כפלצות הראי
המביט בי
ואיננו רואה את עצמו”

                                 – יעקב  אורלנד…

טיפול פסיכולוגי  מהו

בטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה) קיימים זרמים וגישות שונות ומגוונות, כשהמטרה המשותפת לכולן הנה לסייע להתפתחות רגשית ולהבנה עצמית, דרך ההתמודדות עם סימפטומים ומשברי חיים.
כל  דבר אשר מופיע בחיי האדם כבעיה, כתסמין כקונפליקט או כמשבר, ניתן להבין גם כניסיון לא שלם להשתנות ולצמוח. אותם סימפטומים מצביעים על כך ש”משהו לא עובד”, “משהו תקוע”, אותו משהו אשר מונע מאיתנו לחיות חיים מלאים ומאושרים. הטיפול הפסיכולוגי הנו  אותו מרחב הנוצר בקשר שבין המטופל- מטפל ובו מתרחשים תהליכים מגוונים המקנים למטופל תובנות ומיומנויות אישיות ובין-אישיות, העוזרות לו להתגבר על אותם מכשולים המקשים על הדינמיקה והכוחות של השינוי והצמיחה.
שתי גישות מרכזיות בפסיכולוגיה- הגישה הדינמית והגישה הקוגניטיבית התנהגותית.

הגישה  הדינמית – הגישה הדינמית צמחה מתוך התאוריה הפסיכואנליטית שהחל לפתח  זיגמונד פרויד בוינה, של שלהי המאה ה-19. פרויד ראה את הנפש כשדה מאבק בין מבנים שונים (איד, אגו, סופר-אגו), המתחולל רובו ככולו ברובד הלא-מודע (תת-מודע) של האדם, כאשר הסימפטומים הנפשיים הנן הביטוי לאותו קונפליקט.
האיד, על פי התאוריה הפסיכואנליטית,  מורכב מדחפים מולדים (מין ואלימות), המתקיימים כאנרגיה נפשית (ליבידו). עיקרון העונג הנו המניע של אותה אנרגיה נפשית, המחפשת פורקן תמידי לאותם דחפים, לעומת זאת,הסופר –אגו הנו אותו  מבנה נפשי המייצג את החוקים והאיסורים של העולם החיצוני והעולם החברתי המופנמים אצל האדם בשנות חייו הראשונות, ואילו האגו פועל ע”פ עקרון המציאות, ותפקידו לפשר בין האיד לבין הסופר- אגו, בין הפנטזיה לבין המציאות. האגו בחלקו פועל באופן מודע ובחלקו באופן לא מודע. לדידו של פרויד, תפקידה של הפסיכואנליזה לעלות קונפליקטים  לא מודעים בעזרת פירוש חלומות ואסוציאציות חופשיות, שהנם שפת הלא מודע, ובאמצעות פרשנויותיו של הפסיכואנליסט, להאיר ולחשוף את הלא מודע ובכך לרפא את המטופל – או במילותיו של פרויד:  ” היכן שהיה האיד שם יהיה האגו” .
תיאוריות רבות ומגוונות צמחו מתוך התאוריה הפסיכואנליטית של פרויד ומתוכן התפתחו גישות טיפוליות שונות. חלק מהגישות מדגישות את יחסיו המוקדמים של האדם עם דמויות משמעותיות בחייו, כגורם חי ומשפיע על יחסיו עם האחר ועם עצמו (תיאוריות יחסי-אובייקט, ההיקשרות, והתאוריה הבין -אישית), חלקן מתמקדות בתפקודי האגו ומנגנוני ההגנה הנפשיים של האדם כמקור לסבל ( “פסיכולוגיית האני/האגו”), ואילו אחרות, רואות בצורך הפסיכולוגי בשימור ותחזוק העצמי כמוטיבציה העיקרית המניעה אותנו ולאו דווקא הצורך לספק דחפים מיניים/תוקפניים (תיאוריות העצמי). בנוסף לתיאוריות הללו שנחשבות לתיאוריות פסיכואנליטיות קלסיות, צמחו בעשורים האחרונים  גישות אשר הושפעו מהלכי הרוח של התפיסות  הפוסט-מודרניסטיות, כגון ,הגישה התייחסותית, הגישה האינטרסובייקטיבית והגישה הנרטיבית, אשר  פנו מזרמי החשיבה הפסיכואנליטית -הפוזיטיבית, זו החותרת אחר אמיתות מוחלטות על מהות נפש האדם, כתוצר של אירועים אובייקטים  שהתרחשו בעבר (במציאות או בפנטזיה), והחלו להתמקד בחוויה  הייחודית של האדם, ובאופנים בהם הוא תופס את ההיסטוריה של חייו.  למרות ההבדלים בתיאוריה ובטכניקה הטיפולית, לכל הגישות  מטרות זהות; לעזור למטופל לדעת את עצמו, להקל על סבלו  ולאפשר לו לחוות חיים מלאים ומשמעותיים  יותר.

הגישה הקוגניטיבית התנהגותית – התאוריה הקוגניטיבית- התנהגותית פותחה במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 ע”י מיזוגן של התאוריה הקוגניטיבית של אלברט אליס וזו ההתנהגותית של אהרון בק. הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי הנו טיפול קצר-מועד, המתמקד בסימפטומים המסבים סבל למטופל ללא הצורך להבין את הסיבות אשר גרמו לכך. מודל זה אומץ ע”י חברות הביטוח בארה”ב מכיוון שחברות אלו העדיפו להעניק למטופליהם טיפול מוגבל בזמן שניתן לבחינה אמפירית בעזרת כלים, לאבחון, למדידה  ולהמשגה.

הנחות היסוד של הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי:
1) רגשות הנן תוצר הלוואי של המחשבות וההתנהגות.
2) בבסיס כל התנהגות עומדת חשיבה. הפרעות רגשיות מקורן בדפוסי חשיבה לא מסתגלים.
3) סכמה-  הנה האופן בו אנו תופסים ורואים  את העולם ואת עצמנו. היא מגדירה את הפרשנות לאירועי העבר ואת הציפיות לעתיד,וממנה נגזרות הפרשנויות שלנו למה שקורה סביבנו.
4) לא האירוע עצמו קובע את ההרגשה של אנשים,אלא אותן סכמות דרכם הם מפרשים את המצב.
5) הפירוש שאנו נותנים לאירועים שונים, הוא שיקבע את התגובה (התנהגות) לאירועים אלו.
6) ההתנהגות משפיעה בתורה על התפיסה, התנהגות לא אדפטיבית מחזקת סכמות ומחשבות לא אדיפטיביות וההפך, לדוגמה: אם אדם חושב שהעולם הוא מקום מסוכן יתכן וימנע
מפעולות יומיומיות, כגון, נהיגה, שחיה בים, נסיעה באוטובוס וכו’, מה שיחזק את תפיסתו את העולם כמקום מסוכן.

מטרת הטיפול :
1)לזהות את המחשבות הלא יעילות שלנו, לבדקן ,ולשנותן באמצעות ניתוח לוגי ושכנוע מילולי שכלתני.
2) לזהות מוטיבים ואמונות מעוותים ולתקנם, לבחון את המציאות בצורה נכונה.
3)המטופל מאומן לזהות את המחשבות השליליות שלו ולהשתלט עליהן, כמו כן לבחון את המציאות ולפרשה בצורה תקפה יותר.
4)לשנות ולעצב דפוסי התנהגות לא אדפטיבית ע”י חיזוקים והכחדה.

טיפול  אינטגרטיבי – ממוקד-  הטיפול האינטגרטיבי- ממוקד,הנו טיפול אשר מטרתו לפתור בעיה ספציפית מבלי להיכנס לעומק עניינים אחרים במידה והם קיימים ברקע. הוא נבנה סביב מוקד של בעיה נתונה שאותה מגדירים במשותף, המטפל והמטופל. היחסים הטיפוליים בין המטפל למטופל מאופיינים בשיתוף ושקיפות. תהליך הטיפול הנו תהליך אקטיבי של חקירה, בדיקה ושינוי, של הליכים רגשיים, חשיבתיים והתנהגותיים, כאשר המטפל מתמקד בהעצמה, בכוחות השינוי, וחיזוק המשאבים של המטופל.
הטיפול האינטגרטיבי -ממוקד – משלב בתוכו את המודלים התאורטיים והמעשיים של הגישה הדינמית והגישה ההתנהגותית- קוגניטיבית,  וכולל כלים וטכניקות טיפוליות ופסיכו-חינוכיות מגוונות מכלל הקשת הטיפולית. כלים אלה יכולים לכלול שימוש בשאלוני אבחון, עבודה קוגניטיבית, הכחדה של התנהגויות לא רצויות וחיזוק דפוסים רצויים, חשיפה הדרגתית וחשיפה ממושכת, דמיון מודרך ועבודה במרחב הפנטסטי, עבודה רגשית חווייתית, שבהלכו לומד המטופל להכיל מגוון רגשות כגוון כעס, עצב אשר עוררו אצלו חרדה ומהן היה נמנע (לידת רגשות), וויסות והפחתת חרדה, ביו פידבק, ועוד.