דרכי התמודדות עם הפרעת אכילה

טיפול רגשי
טיפול רגשי

דרכי התמודדות עם הפרעת אכילה

הפרעת אכילה - סוגים נפוצים, מעורבות המשפחה ואיך לטפל

הפרעת אכילה

הפרעת אכילה זוהי תופעה מורכבת ביותר המשפיעה בדרכים מרחיקות לכת על גוף האדם ונפשו באותה המידה. אנשים המתמודדים עם בעיות אלה נאלצים לחוות קשיים פיזיולוגיים, תחושות דיסמורפיה (חוסר קבלה של גופם), בעיות במערכת העיכול וחסכים תזונתיים קשים המשפיעים על כל תפקוד גופני אפשרי, וכן אופי התמכרותי הנוכח בכל תופעה של הפרעת אכילה.

הסוגים הנפוצים של הפרעות אכילה

סוגי הפרעות האכילה הידועות ביותר שמוכרות לכולנו הן אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה.

אנורקסיה באה לידי ביטוי בהגבלה מודעת במזון הנצרך במטרה להגיע למשקל נמוך יותר, עד לכדי ירידה מתחת למשקל המומלץ על פי גיל, מין ומבנה הגוף של האדם. תסמין בולט נוסף של ההפרעה היא פחד משתק מעלייה במשקל, מה שמביא לשקילה תדירה, עיסוק רב בנושא, עד לכדי נטילת משלשלים או מעודדי הקאה. עם הזמן, עשוי להיווצר מצב של חוסר אכילה מוחלט, מה שדורש אשפוזים והתמודדות עם ההיבטים הפיזיולוגיים והנפשיים של המצב.

בולימיה מתבטאת במצבי קיצון של אכילה בבולמוס שבמהלכו נצרכת כמות גדולה מהדרוש, לאחר מכן האדם חש נקיפות מצפון ואשמה ולעתים קרובות גורם לעצמו להקיא את כל המזון שנצרך.

בין הסוגים הנוספים הקיימים בסיפורת המקצועית ניתן למצוא את בעיית הפיקה הבאה לידי ביטוי באכילת פריטים שאינם מזון – כגון קרקע, חול, נייר, סיד, ללא הצדקה התפתחותית כלשהי.

הפרעת אכילה נוספת היא העלאת גירה, שבאה לידי ביטוי בלעיסה ובליעה רבות של המון או לחילופין, יריקה של המזון לאחר לעיסה. זו תופעה אופיינית יותר לתינוקות, אך בהופעתה הלא תקינה היא עשויה להתרחש גם בגילאים מאוחרים יותר.

החשיבות של מעורבות המשפחה בהליכי טיפול רגשי

בגלל האופי הנפשי העמוק של כמעט כל הפרעת אכילה נפוצה, חשוב מאוד להעניק למטופל גם רקע מתאים לריפוי מבפנים ואז כלפי חוץ. אין זה סוד שהופעתה של הפרעה זו פוגעת מאוד לא רק בסובל ממנה, אלא גם בסובביו. כאשר מדובר בבני נוער, ההורים סובלים לעתים קרובות לא פחות מהילדים, ולעתים נדרש טיפול משפחתי כולל על מנת לסייע ליצור תחושת ביטחון בבית וגיבוש הרגלי אכילה נכונים שיסייעו להתמודד עם ההפרעה. זה אפשרי אך ורק באופן הדרגתי, לעתים עם נסיגות, ותוך שיתוף פעולה מלא.

באיזה שלב ניתן לשלב ייעוץ תזונה בהליכי טיפול

שיטת הטיפול האופטימלית להתמודדות עם הפרעת אכילה היא שילוב בין ההיבט הפיזיולוגי (כלומר התערבות רפואית למזעור ותיקון הנזקים הגופניים), טיפול רגשי מותאם וכן ייעוץ תזונה שיסייע למתמודדים עם ההפרעה להתנהל באופן מיטבי במהלך חיי היומיום. אך הדרך לשלב זה ארוכה ומסועפת.

על מנת ליצור את התנאים האופטימליים לשם כך, כדאי למצוא את המקור הראשוני ליחס הלא תקין לאוכל, למראה החיצוני ולקשר בין השניים. במקרים מסוימים מדובר בקריאה לעזרה, רצון לא מודע לקבל את תשומת לב האנשים החשובים בחיי הסובל מההפרעה. במקרים של הורים גרושים אף נרדש תיאום הורי על מנת ליצור סביבה תומכת בשני הבתים ולמנוע מצבי נסיגה במהלך שינוי השגרה הזמני.

Woman and Baby Image

סיוע מתמשך ותמיכה קבועה במטופלי הפרעות אכילה

אחד השלבים החשובים ביותר בדרך לשיפור המצב הגופני והנפשי של הסובלים מהפרעות אכילה, היא יצירת מעטפת נוחה וחיובית, הן בבית והן במכון הטיפולי.

אנו בקליניקת הכח לשנות שואפים ליצור את הסביבה האופטימלית עבור המטופלים ובני משפחתם, בין השאר על ידי שיתוף פעולה מתמשך, מתן ייעוץ מיידי ומהיר במקרי חירום, ליווי מתמשך ואפשרות לחזור תמיד לאותם מטפלים שאיתם נוצר קשר חיובי ומיטיב עבור כל הצדדים.

צור
קשר

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם


    ההיבט הנפשי של תפקוד מיני בנסיבות חיים שונות

    טיפול רגשי
    טיפול רגשי

    ההיבט הנפשי של תפקוד מיני בנסיבות חיים שונות

    תפקוד מיני - הבדלים בין נשים לגברים, התמודדות ושיטות טיפול

    כאשר בוחנים את הסיבות לבעיות בתפקוד המיני, ניתן לראות שחלקן נעוצות בהיבט הפסיכולוגי. חשוב לציין שיש קשיים פיזיולוגיים ורפואיים גרידא, שחשוב מאוד לשלול אותם לפני שפונים לטיפול בהיבט הפסיכולוגי. סיבות פיזיולוגיות עשויות להיות בעיות של מערכת הלב והדם (אצל גברים), תופעות ממאירות (בקרב נשים), בעיות אנדוקריניות ועוד.

    במידה והצד הפיזי של העניין תקין (ובהנחה שהאדם הסובל מקושי אינטימי מצליח להגיע לעוררות ופורקן בעודו נמצא לבדו), ניתן להתחיל לבחון את ההיבטים האישיים בדרכים שונות.

    טיפול רגשי עשוי להיות חיוני ותורם, אך חשוב מאוד תמיד גם לבדוק את הסיבות שהיוו טריגר לקושי. לעתים מדובר בבעיה רפואית אחרת, כגון נכות נרכשת, מצב לחץ מתמשך, צריכה מופרזת של אלכוהול, תרופות, השמנת יתר ועוד. המטרה של הצוות התומך של "הכוח לשנות" הוא למצוא ברגישות יתרה את שורש הבעיה הנפשית שגורמת להופעת ההשלכה הנלווית שבאה לידי ביטוי בבעיות תפקוד מיני.

    ההבדלים בין נשים וגברים בהתמודדות עם נושאי תפקוד מיני

    גברים ונשים יכולים להתמודד עם בעיות תפקוד מיני במידה זהה. בקרב הגברים הבעיה באה לידי ביטוי בקושי להגיע לזיקפה, שיפכה מוקדמת או חוסר יכולת להגיע לפורקן. נשים עשויות לחוות כאבים בעת קיום יחסי המין, יובש בנרתיק (גם במקרים אלה חשוב לשלול גורמים פיזיולוגיים) ועוד.

    כל מקרה לגופו, לעתים יש צורך בביצוע טיפולים במבוגרים בנפרד, בעוד שבאחרים דווקא הטיפול המשותף תורם להסרת המחסומים שהופיעו בין שני בני הזוג וגרמו לבעיה מלכתחילה.

    ההיבט הנפשי של תפקוד מיני בנסיבות חיים שונות

    שיטות טיפוליות הרלוונטיות להתמודדות עם הבעיה

    בגלל הרבדים הרבים המעורבים בטיפול בעל בעיית תפקוד מיני, המטפלים השונים נוקטים לעתים בשיטות שונות, חלקן מערבות שיחות, טיפול דינמי ורגשי. יש אנשים שיקבלו מענה מלא במסגרת זו, אחרים יפיקו תועלת רבה יותר מטיפולים פעילים יותר, כגון טיפול קבוצתי בריצה (היות ויש קשר ישיר בין פעילות גופנית באופן כללי לבין פעילות מינית ספציפית).

    היתרון של הכח לשנות בהתמודדות עם כל בעיה אישית ואינטימית שכזו היא העובדה שהצוות תמיד שם את המטופל במרכז, ויוצר סביבו את האווירה התומכת הנדרשת לחקירה עצמית יעילה שתביא בסופו של דבר לתוצאה הרצויה, והיא מצב נפשי מאוזן, הבנה עצמית עמוקה ויכולת לשלוט על המחשבות שמפריעות להגיע למצב של הנאה מלאה מיחסים אינטימיים.

    Woman and Baby Image

    התמודדות עם הנושא במסגרת הזוגית והיחידנית

    יש הבדל משמעותי בעת טיפול בנושאי תפקוד מיני בקרב אנשים שנמצאים בזוגיות קבועה, לבין אלה שמתקשים למצוא אחת, בין השאר בשל הבעיות התפקודיות שלהם. זה נכון גם לנשים שלא חשות מספיק מושכות, או שזקוקות לשתיית אלכוהול מופרזת כדי להשתחרר במידה שתאפשר להן ליהנות ממין, וגם לגברים שחשים חרדת ביצועים בכל פעם שהם נמצאים עם בת זוג חדשה.

    כל מקרה דורש גישה מותאמת אישית, ולעתים גם שינוי פורמט הטיפולי וההתנהלות המתמשכת מול המטפלים במטרה להגיע לתוצאות אופטימליות. בסופו של דבר, חשוב לזכור שמדובר בחלק מהחיים שאין סיבה להתבייש בו, רק לדאוג להתיר בעיות פנימיות כלשהן המביאות לקשיים למימוש החלק החשוב במערכת היחסים הזוגית. הכח לשנות מספק את כל הכלים לשם כך, לצד הסביבה המלווה והתומכת שתעזור להגיע לרוגע ונינוחות הדרושים לשם כך.

    צור
    קשר

    השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם


      רקע פסיכולוגי של דימוי עצמי

      טיפול רגשי
      טיפול רגשי

      רקע פסיכולוגי של דימוי עצמי

      דימוי עצמי - רכיבים בסיסיים תופעות נפוצות ושיטות רלוונטיות

      לפני שמתחילים לדון בנושאים הבולטים ובעלי ההשפעה הגדולה על חיינו של דימוי עצמי, מין הראוי לנסות תחילה להבין מהו הדימוי הזה הלכה למעשה. הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט שפיתח את גישת ה"פסיכולוגיית העצמי" תיאר את הדימוי העצמי כחוויה כוללנית שהאדם חווה ביחס לעצמו.

      כך, כל מה שאנו חושבים על עצמנו, רואים בעצמנו, מרגישים כאשר אנו אומרים "אני", כל זה נכנס תחת ההגדרה הרחבה של "דימוי עצמי". מכאן, שזו יכולה להיות ראייה חיובית או שלילית, הבנה והכלה או דחייה והתכחשות, ואף האדרה מופרזת. כל תפיסה שאינה מאפשרת התנהלות נעימה עם עצמנו והזולת, השגת המטרות החשובות בראייה החברתית וגם האישית שלנו – יכולה להגיע לפתרונה הנעים באמצעות הטכניקות העדכניות ביותר של הטיפול המודרני.

      דימוי עצמי

      הרכיבים הבסיסיים של דימוי עצמי

      כך, דימוי עצמי כולל את התפיסה העצמית של אדם לגבי מגוון רחב של תחומים בחייו, כולל תפיסת החזות שלו, כישוריו המקצועיים, עד כמה הוא ראוי לאהבה ומסוגל להעניק אותה לאחרים ועוד. וכל הרכיבים האלה הופכים לחשובים בחיינו בשלבים מוקדמים יותר ממה שנדמה לנו. ילדים רכים כבר מתחילים לתהות האם הם ראויים לאהבת הוריהם, עד כמה הם מצליחים בבית הספר, עד כמה הם אהובים ועוד. התפיסות האלה של דימוי עצמי ממשיכות ללכת עם האדם ככל שהוא הולך ומתגבר.

      התפיסה העצמית יכולה להיות מבוססת באותה המידה על מה שאנחנו קולטים מהסביבה, ומה שאנחנו חושבים בעצמנו. במרוצת השנים הרכיבים האלה מתהדקים יחס בקשר חזק שלעתים דורש הליך ארוך על מנת לפרום אותו לטובת תחושתו הטובה של המטופל. דימוי עצמי זה נושא רלוונטי לכל אחד ואחת, כך שהנכונות והצורך לפתור זאת אקטואלית לכולנו.

      תופעות נפוצות בהקשר של הדימוי העצמי

      אנשים המגיעים לקבלת סיוע במסגרת הכח לשנות מדווחים על תופעות שונות בחייהם בהקשר של דימוי עצמי. יש כאלה שלא מקבלים את הגוף שלהם ופונים לדיאטות והליכים המשנים את מראם החיצוני מבלי לתהות על המקור הפסיכולוגי של נושאים אלה.

      לעתים טיפול רגשי מחליף את הצורך בשינוי חיצוני , אחרי שמבינים שהסיבה לתפיסה שלילית של המראה החיצוני נובע מדימוי עצמי וכל הערה של אדם שנאמרה בהיסח דעת וללא כל כוונה רעה עלולה לגרום לאותו אדם לחשוב על שינוי חיצוני כגון דיאטה או ניתוח פלסטי. דימוי עצמי  מושפע  ממה שאנחנו סופגים מבחוץ לאורך השנים ובעיקר בשנים המוקדמות לחיינו,  אותם קולות ששמענו בילדותנו הופכים לקולות המופנמים בתוכנו, ומתקיימים כביקורת פנימית, וממשיך להיות מוזן ממה שאנחנו משדרים כלפי עצמנו מבפנים.

      השיטות השונות הרלוונטיות לנושא זה

      העולם הטיפולי המודרני מציע מגוון רחב של גישות לסיוע בכל נושא. כך , גם במסגרת התמודדות עם נושאים שונים הקשורים לדימוי עצמי, כל אדם יכול למצוא את הדרך הנכונה עבורו. לעתים, התרת קשר שלילי אחד בחיינו מביא לביטול של שאר הבעיות שליוו את האדם לאורך שנים ארוכות.

      ניתן להשיג זאת באמצעות טיפול אינטגרטיבי ממוקד, טיפול קבוצתי עם אנשים המתמודדים עם בעיה דומה או בשיטות cbt למבוגרים שונות. מה שחשוב לכל אדם השואף לשפר את תחושת העצמי שלו, הוא למצוא הבנה והכלה – מבפנים ומבחוץ. כאשר מדובר בצעירים או בני נוער, זה עשוי לחולל שינוי משמעותי.

      Woman and Baby Image

      ההתמודדות עם נושאי דימוי עצמי בשלבים שונים בחיים

      העולם הטיפולי המודרני מציע מגוון רחב של גישות לסיוע בכל נושא. כך , גם במסגרת התמודדות עם נושאים שונים הקשורים לדימוי עצמי, כל אדם יכול למצוא את הדרך הנכונה עבורו. לעתים, התרת קשר שלילי אחד בחיינו מביא לביטול של שאר הבעיות שליוו את האדם לאורך שנים ארוכות.

      ניתן להשיג זאת באמצעות טיפול אינטגרטיבי ממוקד, טיפול קבוצתי עם אנשים המתמודדים עם בעיה דומה או בשיטות cbt למבוגרים שונות. מה שחשוב לכל אדם השואף לשפר את תחושת העצמי שלו, הוא למצוא הבנה והכלה – מבפנים ומבחוץ. כאשר מדובר בצעירים או בני נוער, זה עשוי לחולל שינוי משמעותי.

      ההתמודדות עם נושאי דימוי עצמי בשלבים שונים בחיים

      אחד הדברים שחשוב להבהיר בהקשר של דימוי עצמי, הוא שהוא נשאר חשוב וחלק מהותי מהחיים שלנו ללא הרף. גם אדם בגיל הזהב חושב על עצמו. למעשה, האדם שהכי חשוב לנו שיאהב ויעריך אותנו – זה אנחנו עצמנו! לא בכדי אומרים שאי אפשר לאהוב מישהו אחר לפני שלמדנו לאהוב את עצמנו. ובמידה רבה זה קשור גם לאופן שבו אנו תופסים את עצמנו, לכן טיפולים במבוגרים במטרה לתת מזור לנושאים מזיקים של דימוי עצמי זה חלק מהותי מהפעילות של הכח לשנות.

      לקבלת מידע מקיף יותר, קביעת פגישת ייעוץ כדי לעשות צעד אחד לעבר קבלה עצמית ודימוי עצמי נוח – צרו עימנו קשר.

      צור
      קשר

      השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם


        סכיזופרניה- אשפוז, טיפול בקהילה או קליניקה פרטית

        טיפול רגשי
        טיפול רגשי

        סכיזופרניה- אשפוז, טיפול בקהילה או קליניקה פרטית

        מהי סכיזופרניה ?

        שמה של המחלה מעט מטעה, משום שמשמעותו המילולי בתרגום מלטינית הנו "תודעה מפוצלת". מקור ההגדרה אינו לקוח מהתופעה של "פיצול אישיות" (תופעה נדירה שהיום מוגדרת כ"הפרעת זהות דיסוציאטיבית"), אלא בפיצול הקיים במבנים השונים בנפשו של האדם וחוסר הארגון הפנימי בתפיסה, חשיבה, רגשות ובעיקר בחוסר הנפרדות בחוויה שלו ושל העולם. חוסר ארגון זה בצורתו החמורה ביותר גורם למטופל למצב של חוסר תפקוד ויכולת להתנהל בעולם המציאות ובעולם החברתי.

        קיים מספר תתי- סוגים של סיכזופרניה, כשהנפוצה ביותר מבניהם הנה הסכיזופרניה הפרנואידית, המלווה במחשבות רדיפה ובקולות רודפניים. כ-1% מכלל האוכלוסייה סובלים מסכיזופרניה. לרוב המחלה אינה מתפרצת ללא התראה מוקדמת אנו רואים שינויים במצב הרוח, התנהגות ביזרית, הסתגרות, הימנעות חברתית, הנמשכת לאורך זמן, לרוב סימנים אלו לאו דווקא יצביעו על סכיזופרניה, אך סימנים אלו בכל אופן מצריכים התערבות מקצועית.  במקרים מסוימים המחלה מתפרצת בפתאומיות לרוב כתוצאה של משבר קשה, טראומה או כתוצאה משימוש בחומרים פסיכואקטיביים (סמים). המחלה תתפרץ לרוב בתקופת ההתבגרות והבגרות הצעירה ולרוב לא תופיע לאחר שנות ה-20 בחייו של האדם.

        הסימפטומים של סכיזופרניה מחולקים  לסימפטומים "חיוביים" ו"שליליים". הסימפטומים החיובים משמען אותם סימפטומים הקיימים אצל החולה ואשר אינם קיימים אצל האדם הבריא. סימפטומים שניתן לחלקם להלוצינאציות (הפרעות בתפיסה) כגון קולות שווא וחזיונות שווא, ולדלוזיות (הפרעות חשיבה) כגון מחשבות רדיפה, מחשבות גדלות (משיחיות), מחשבות יחס ("הקריין בטלוויזיה מדבר אלי").

        בשלב זה חשוב להבחין ולהרגיע את הקוראים אשר כמו כולם מדי פעם חוטאים במחשבות יחס או רדיפה טורדניות, או מחשבות גדלות נעימות. בניגוד לאדם הבריא שלו יהיה ספק אם המחשבה אמיתית: "יש לי תחושה שכולם מסתכלים עלי וכולם נגדי" לעומתו לאדם במצב פסיכוטי אין כל ספק, מבחינתו זו לא רק תחושה, אלא וודאות:  "כולם מסתכלים עלי כי הם קוראים את המחשבות שלי כי המוח שלי שקוף" .

        הסימפטומים השליליים הנם מצבים אצל האדם הבריא אך לקויים אצל החולה, כגון חוסר יכולת לחוות ולהביע רגש, תפקוד חברתי ותקשורתי לקוי ועוד. הסימפטומים השליליים קשים  יותר לזיהוי וגם מגיבים במידה פחותה לטיפול התרופתי

        סכיזופרניה - טיפול

        מערכי טיפול חשובים למתמודדים עם בעיה נפשית

        סכיזופרניה הינה מחלה כרונית וגם אם המטופל במצב מאוזן הוא זקוק לטיפול והחזקה קבועים. הטיפול הנו טיפול מערכתי ומטרתו לגייס כמה שיותר גורמים בחייו של המטופלים וזאת בכדי להפחית את גורמי הדחק אשר עלולים לגרום להישנות ולהתפרצות המחלה. בנוסף לטיפול תרופתי, וטיפול נפשי קבוע אנו ממליצים על טיפול משפחתי בכדי לסייע לבני המשפחה בהתמודדות עם המחלה בצורה המיטבית.

        בעיקר בתקופות שבהן המטופל לא משתף פעולה, כמו כן הטיפול המשפחתי מסייע לבני המשפחה ולמטופל בהתמודדות עם דעות קדומות, שיפוטיות, ותיוג מצד הסביבה.
        מענה נוסף שאנו מציעים הנו אימון משולב למבוגרים. מענה זה מהווה בעצם מעין ליווי טיפולי, המשלב בתוכו ייעוץ תזונה ואימון כושר, בכדי לסייע למטופל לסגל סגנון חיים בריא, בכדי להתמודד עם הקשיים ועם תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי.

        החיים עם המחלה מאופיינים בנוסף לקשיים האישיים, גם בקשיים חברתיים ודחייה של הסובבים. במקרים מסוימים החולים מבינים את חוסר הנורמטיביות של התופעות שהם חווים, לכן מסתירים אותם וסובלים מתחושת בידוד, ריחוק ונתק. לעתים המטופלים חסרי תובנה למצבם ואינם רוצים בעזרה, מתוך אמונה שמי שבא כביכול לתפיסתם לעזור להם בא בעצם לפגוע בהם (חלק מתכנים הרודפניים).

        במקרים רבים המטופלים מרגישים חיים וטוב יותר במצב הפסיכוטי המהווה עבורם בעצם גם סוג של מנגנון הגנה מאני. הרי אם הם לא יחוו את עצמם כבעלי כוחות מיוחדים או משיחיים, הרי הם יהיו בעצם "רק" אנשים חולים מאוד.
        במקרים רבים אנו רואים אצל מטופלים ברמיסיה את הדיכאון המופיע לאחר שהמחלה לא פעילה (לא במצב האקוטי).מסיבות אלו אבחון התאמת טיפול וליווי קבוע של פסיכיאטר מומחה הנם קריטיים בשמירה ובהחזקה של המטופל וזאת במטרה לשמור על איזון מצבו ושמירה על רמת תפקוד אופטימלי עבורו ועבור משפחתו

        מחלות נפשיות נחשבו לאורך שנים ארוכות כטאבו. ההגדרה של מחלה נפשית תייגה את החולים כאנשים מוזרים, חלשים, מסוכנים, המאיימים על הנורמות החברתיות וככאלה צריך להתרחק מהם או להרחיקם. אותם חולים ובני משפחותיהם התביישו מהתיוג ומהתגובות החברתיות, הסתירו או התכחשו למצבם, לא ביקשו עזרה מתוך בושה או מתוך חשש לכך שיאושפזו בכפיה ויודרו מהחברה לצמיתות.

        חולים האובחנו בדיכאון מאג'ורי תוייגו כחלשים, ואנשים אשר חוו אפיזודות פסיכוטיות נתפסו כמסכנים ומסוכנים. מתן עזרה בשלבים מוקדמים של התפרצות המחלה בהחלט יכל היה לסייע וניתן בהחלט במקרים של תחלואה נפשית כי הבושה הורגת.

        כיום, הגישה כלפי ההפרעות או המחלות הנפשיות השתנתה לחלוטין. כיום מתייחסים אל הפרעה נפשית ומצבים נפשיים קשים כגון פסיכוזה (כשבוחן ותפיסת המציאות לקויים), כמחלה פיזיולוגית לכל דבר. הרי אם המחלה היא נפשית מדוע נותנים מענה תרופתי? במחלות ומצבים נפשיים שונים, ניתן לראות את הליקוי בתפקוד של אזורים מסוימים במוח, כגון חוסר בסרוטנין בדיכאון או עודף בדופמין באזורים מסוימים בסכיזופרניה.

        דוגמא לכך ניתן לראות בסריקה מוחית אשר נעשתה לחולי סכיזופרניה במצב אקוטי (כשהמחלה פעילה). אחד הסימפטומים הנפוצים בקרב חולי סכיזופרניה הנה הלוצינציות (הפרעות בתפיסה) הבאות לידי ביטוי בשמיעה של קולות שווא.

        במוח יש חלוקה לשני אזורים עיקרים הקשורים לחושים: האזור הראשוני והאזור השניוני. כשאדם מנהל שיחה עם אדם אחר האזור הראשוני במוח פועל, אם יחזור אותו אדם לביתו ויזכר בשיחה שהייתה לו קודם לכן עם אותו אדם, האזור השניוני במוח יפעל, וכך ידע האדם להבדיל בין קול המסמן קול פנימי (כשנזכר בשיחה) לעומת האזור הראשוני המסמן לאותו אדם קול חיצוני (הקול של החבר בזמן השיחה).

        בסריקה מוחית אצל חולה סכיזופרניה בזמן ששמע קולות "שווא" מצאו כי האזור הראשוני במוחו פועל, ולכן מבחינתו הקול שהוא שומע אינו פנימי אלא חיצוני, התפקוד הלקוי של מוחו גורם לו לשמוע קול אשר מבחינתו הוא אמיתי ולכן לא אפשרי מבחינתו להבדיל בין הקולות בראשו לבין קולות אמיתיים.

        אם ההפרעה היא במוחו של החולה, אולי הגיע הזמן להגדיר את ההפרעה הנפשית כהפרעה בתפקוד המוחי, ולהתייחס לחולי סכיזופרניה או לכל אדם המוגדר כ"חולה נפש"/"מתמודד נפש" ,כחולה לכל דבר, ובכך לתרום לזה שההגדרה של מחלה נפשית תחלוף מן העולם עם כל תחלואותיה.

        האם הלוקים במחלה הם מסוכנים?

        אחד הפחדים הגדולים ביותר של הציבור הרחב מחולי מסכיזופרניה היא האמונה שאנשים אלה מסוכנים ועשויים לפגוע בסובבים.  מחקרים לא מצאו מסוכנות גבוהה יותר בקרב חולים מאשר בקרב שאר האוכלוסייה, אך מכיוון שלחולים במצב אקוטי יש קושי לדבר את הבעיה ויש קושי לזהות את המסוכנות שלהם, יש צורך במקרים המצביעים על מסוכנות לקיים הליך הערכת מסוכנות הנעשית על ידי בעלי מקצוע מתאימים.

        בכדי להגיע למצב של אשפוז בכפייה יש שני תנאים הכרחיים, אשר נקבעים על ידי פסיכיאטר מחוזי. מצב פסיכוטי ומסוכנות. ברגע שנקבע כי האדם במצב פסיכוטי וכי הוא מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו מורה הפסיכיאטר על אשפוז בכפיה (הוראת אשפוז), במקרים שבהם האדם כבר ביצע עבירה ושופט קובע (בהמלצת הפסיכיאטר) כי לא היה אחראי למעשיו. הוא נשלח לאשפוז (צו אשפוז).
        לא ניתן לאשפז אדם בכפייה, אם שני התנאים הללו לא מתקיימים

        האם ניתן לחיות חיים מלאים עם סכיזופרניה?

        ניתן לחלק את החולים לשלוש קבוצות עיקריות: כאלו שחוו התקף פסיכוטי אחד ולאחר מכן יהיו מאוזנים למשך כל חייהם (כמובן בעזרה תרופתית), מטופלים החווים מספר אפיזודות פסיכוטיות במהלך חייהם, אלו המטופלים הנעים בין מצבים פסיכוטיים למצבים של רמיסיה (כשהפסיכוזה לא פעילה), ומטופלים כרוניים, אותם מטופלים במצב פסיכוטי קבוע. הסטטיסטיקה מצביע על חלוקה די דומה בין שלושת הקבוצות השונות.

        במקרים שהמחלה פעילה והמטופל במצב פסיכוטי המענה הנכון ביותר עבור המטופל הנו אשפוז או חלופת אשפוז וזאת בהתאם למצבו, ולתמיכה אשר הוא מקבל ממשפחתו ומסביבתו. המענה הציבורי הינו אשפוז במרכזים לבריאות הנפש; מחלקות סגורות, פתוחות או אשפוז יום (מגיע למחלקה בבוקר וחוזר לביתו בסוף היום). חלופות אשפוז יכולות להיות, הוסטלים, דיור מוגן או מרכזי אשפוז פרטיים.

        במקרים שהמטופלים נמצאים במצב של רמיסיה (לא במצב פסיכוטי), מטרת הטיפול הינו בהחלט לסייע להם לחיות חיים מלאים ומשמעותיים. מענה טיפולי לאותם מטופלים יכול להיות מענה אמבולוטורי (בקהילה) מרפאות של בריאות הנפש, עמותות למתמודדים עם סכיזופרניה או במסגרת של טיפוליות פרטיות.

        המערך הנפשי הכולל ייעוץ פסיכיאטרי, טיפול רגשי, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, מאמני כושר ותזונאים, במכון הכח לשנות מעניק לחולים את כל התמיכה הדרושה להם על מנת להתנהל באופן האופטימלי ביותר בהתאם למצבם, כולל מתן ליווי וסיוע בביתם ובסביבתם הטבעית בכדי לעזור להם לחיות חיים מלאים.

        צור
        קשר

        השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם


          דיסתימיה, דיכאון ומה שביניהם

          טיפול רגשי
          טיפול רגשי

          דיסתימיה, דיכאון ומה שביניהם

          דיסתימיה ו- דכאון - תסמינים עיקריים ומערך טיפול

          את המושג דיכאון כולנו מכירים ולעתים משתמשים בו ללא סיבה מוצדקת, כשם תואר למשהו לא מלבב במיוחד, או לתיאור מצב רוח. אך למעשה מדובר בבעיה נפשית  מורכבת, שדורשת אבחון וגם ייעוץ פסיכיאטרי. המושג דיסתימיה בא לתאר מצב של דיכאון. דיכאון אשר הנו חמור יותר מתופעה חולפת, אך פחות אקוטי מאשר דיכאון קליני (מז’ורי).

          ניתן לתאר את ההפרעה הזאת גם בתור דכדוך או מלנכוליה. מדובר במצב מאוד הפכפך, כאשר לפעמים האדם עשוי להרגיש טוב לזמן מה, אך לאחר מכן התחושה השלילית חוזרת.

          כחלק מהאבחון, נדרשת תקופה כוללת של כשנתיים של התסמינים של דיסתימיה על מנת לאבחן אותה.

          ראוי לציין, שכיום השם הרשמי של ההפרעה שונה במסגרת ספר המחלות הפסיכיאטריות, ה-DSM-5? כיום, זוהי הפרעת דיכאון מתמשכת (Persistent depressive disorder (PDD. אמנם השם הישן עדיין שגור, אך ניתן לומר שהשם החדש יותר משקף את מהות הבעיה.

          דיסתימיה ודכאון

          התסמינים העיקריים של דיסתימיה

          קיימים מספר תסמינים הנחשבים למהותיים בכדי לאבחן דיסתימיה, וזאת בשילוב עם פרק הזמן הארוך שבמהלכו אותם תסמינים מופיעים:

          • תשישות נפשית – רוב הזמן אין כוחות לביצוע המטלות היומיומיות, חסך מהותי באנרגיה.
          • חוסר הנאה – גם מדברים שהסבו אושר בעבר.
          • חוסר ריכוז – דיסתימיה מקשה על פעילויות יומיומיות הדורשות יכולת להתעמק במשימה ללא מחשבות טורדניות.
          • נדודי שינה
          • חוסר הערכה עצמית – במצב של דיסתימיה אנשים נוטים לחשוב שהם לא מוצלחים, לא ראויים לאהבה או להכרה.
          • תחושות אשם – רגשות שליליים באופן כללי מהווים את אחד הסממנים הבולטים ביותר של דיסתימיה.

          תסמינים אלה ודומיהם, בעיקר לאורך תקופה מתמשכת, מהווים את העדות הבולטת ביותר לכך שהאדם סובל מסוג דיכאון כלשהו שיש לאבחן בהקדם ולתת לו מענה הולם.

          מערך הטיפולים המקובל להתמודדות עם הפרעת דיכאון מתמשכת

          כחלק מהטיפול הכללי, חשוב מאוד לשלול סיבות פיזיולוגיות למצב הרוח המדוכדך. סיבה פיזיולוגית אפשרית לכך עשויה להיות טמונה בבעיה בתפקוד בלוטת התריס, או בעיה אנדוקרינית אחרת. לאחר שאפשרות כזאת נשללה, נבדקים מערכי טיפול שונים, שלעתים כוללות שילוב של טיפול תרופתי, טיפולים במבוגרים הכוללים את הטיפולים הדינאמיים הרגילים, פסיכודרמה, טיפול באמנות המשולב בטיפול התנהגותי קוגניטיבי  ועוד.

          הטיפול בדיסטימיה הנו תהליך ארוך יחסית אשר מטרתו הנה להעניק איכות חיים גבוהה יותר ממה שהייתה טרם תחילת טיפול רגשי ולהבטיח תפקוד אופטימלי במידת האפשר, או לפחות במידה המאפשרת להתמודד עם הדכדוך באופן יעיל.

          החשיבות של טיפול מדויק ונכון בתופעות דיכאוניות

          הבעייתיות של דיסתימיה נעוצה בכך שהיא "נופלת בין הכיסאות". ולמרות שמקובל להאמין שאנשים הסובלים מסוג זה של דיכאון אינם נוטים לאובדנות, המציאות היא שמדובר באיזון עדין ביותר, שבו הדכדוך המתמשך עשוי ליפול לתוך אפיזודות של דיכאון חמור, שמצדו עשוי להוביל לקושי נפשי רב עד כדי מסוכנות לפגיעה עצמית ואובדנות.

          לעתים קרובות הצורך להעריך את המצב בצורה נכונה נופל דווקא על קרובי משפחתו של הסובל מהבעיה. לכן, חשוב מאוד לפנות לסיוע מקצועי, ואף לתאר את מצבו של האדם הקרוב המעורר דאגה, זאת על מנת להתחיל טיפול, לעתים רצוי להתחיל במענה של טיפול משפחתי מכיוון שלא קיימים כוחות או מוטיבציה אצל המטופל, עד שהוא מגייס את הכוחות להתחיל בטיפול פרטני. בנוסף, הקושי להתמודד עם בן משפחה החווה משבר דיכאוני ממושך משפיע על התא המשפחתי כולו, ולכן לעיתים המענה המיטבי הנו הטיפול המשפחתי. 

          מכון לפסיכותרפיה "הכח לשנות" גיבש מערכים מדויקים ומותאמים למצבי דיסתימיה בדרגות חומרה שונות. באמצעות פניה לסיוע בזמן, אפשר לא רק לשפר את איכות החיים של האדם הסובל מהתופעה, אלא אף לסייע לו במצבי סיכון ובעזרת הערכת מסוכנות לעתים אף להצילו. אל תהססו לפנות לעזרה כבר עכשיו!

          Woman and Baby Image

          צור
          קשר

          השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם


            פסיכולוג לילדים

            התפתחות הילד
            התפתחות הילד

            פסיכולוג לילדים

            כל מה שצריך לדעת על בחירת פסיכולוג לילדים

            פסיכולוג ילדים

            כמבוגרים, לא תמיד פשוט למצוא את הפסיכולוג שאיתו יהיה "חיבור", זה שיעזור לנו להיפתח ויהיה קל ונוח לדבר איתו. כאשר מדובר בילדים שלנו, הקושי עשוי להיות אפילו מורכב יותר, משום שאנו נאלצים להתמודד גם עם כל הפחדים והחששות שלנו, וגם לדאוג לילד. גם לדאוג שגם לנו יהיה כימיה עם המטפל וגם לילדנו.

            מעבר לכול, על מנת לעבוד באופן היעיל ביותר עם פסיכולוג לילדים, נדרש שיתוף פעולה מלא והבנה הדדית בין שלושת המרכיבים של מערכת היחסים הזו: הילד, הפסיכולוג וההורה, ההורים או אפוטרופוס של הילד המטופל. מדור במכלול נרחב יותר ממה שנדרש עבור מטופל בוגר, לכן הגישה לבחירת המומחה המתאים צריכה להיות רצינית אפילו יותר.

            מאפיינים חשובים של פסיכולוג לילדים

            אחד הדברים שחשוב ביותר להבין במסגרת החיפוש אחר פסיכולוג לילדים שיענה על הצרכים שלכם באופן מלא ומושלם, זה שמדובר קודם כל בקשר בינאישי. זה אומר שאיכות הקשר האישי שייווצר בין המטפל, המטופל והמבוגר האחראי עליו – כך התהליך יתקיים בצורה תקינה יותר.

            כמו כן, חשוב לזכור שהליכים טיפוליים משתנים מגיל לגיל: בגיל צעיר מאוד פסיכולוג לילדים עובד בעיקר בשיטת משחק וחווייתיות, ותוך מתן המלצות  והכוונה להורים להתנהלות יומיומית, במסגרת ההדרכת הורים. 

            התהליכים שיידרשו במסגרת העבודה עם הילד

            כאמור ההתנהלות עם כל ילד היא שונה, בהתאם למצב הייחודי שבו הוא נמצא ברגע זה. לעתים נדרש בשלב הראשוני אבחון פסיכיאטרי , או אבחון פסיכודיאגנוסטי על מנת להגיע לתוצאות המיטביות. במקרים אחרים, ניתוח התנהגות בגילאים שונים עושה את העבודה בצורה הטובה ביותר.

            הטיפול בילדים לעולם משולב בהדרכת הורים. ישנה חשיבות גדולה בעבודה אל מול ההורים הן בכדי שיהיו מעודכנים בהליך הטיפולי וזאת כמובן תוך שמירה על פרטיותו של הילד במסגרת הטיפול. בכדי לייעץ להם, ללמוד ולשנות את דפוסי ההורות אשר משמרים את אותם קשיים המלווים את הילד.

            במצבים של משברים משפחתיים המשפיעים על הילד (למשל, חזר להרטיב, מתמרד בלימודים וכו’) – רצוי לשלב מערך של טיפול משפחתי בנוסף לטיפול הפרטני . במקרים רבים של הורים גרושים, ההדרכת הורים מוגדרת כתיאום הורי. התיאום הורי חשוב על מנת ליצור אחדות בהתנהלות היומיומית בין ההורים ובינם לבין ילדכם, ובכך להביא לשיפור בהתנהגות ובתחושה הפנימית של הילד.

            השינויים המצופים והאפשריים לאחר טיפול יעיל

            בסופו של דבר, המטרה האולטימטיבית של כל טיפול פסיכולוגי – הוא מצב נפשי מאוזן, בריא ותקין. כך, כאשר ילד חש מצוקה באופן יומיומי, זה מתבטא גם בתפקוד שלו. מטרת המטפל, בין השאר, היא למצוא את הנקודות הבעייתיות בחייו של הילד ולתת הכוונות מדויקות, לא שיפוטיות ולא מוטות על מנת לפתור את העניין לטובתם של כל המעורבים.

            על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר במסגרת טיפול של פסיכולוג לילדים, יש להגדיר קודם כל את המטרות שלו בצורה האיכותית והיעילה ביותר. עשויים להיות גם שיפורים מהותיים מעבר למצופה, כגון התנהגות בוגרת יותר, שיפור בהתנהגות בבית, ציונים טובים יותר בבית הספר ועוד.

             

            הסיוע של הפסיכולוג במצבי משבר במשפחה

            כמעט לכל אחד מאיתנו יש קשיים במהלך החיים שניתן להקל עליהם באמצעות פנייה לפסיכולוג. אך כאשר מדובר בשינויים קשים המשפיעים על המבנה הפסיכולוגי העדין של הילד, חשוב מאוד לפנות לעזרה בשלב כמה שיותר מוקדם. לכן, במקרה של גירושין, מחלה או מוות חלילה של אחד מבני המשפחה, טראומה פרטית או לאומית (מלחמה, אזעקות טילים וכו')– כל אלה מהווים סיבה חשובה ומשמעותית לפנות יחד עם הילד לעזרה פסיכולוגית, בין אם במסגרת המשפחתית, ובין אם כטיפול פרטני

            בחירת פסיכולוג שמתאים למטרה היא צעד חשוב ביותר. צוות מכון הכח לשנות כולל  פסיכולוגים קליניים, חינוכיים והתפתחותיים מומחים. בנוסף, לפסיכולוגים אצלנו במכון ניתן למצוא מטפלים נוספים שלכולם הכשרה של תואר שני טיפולי ולימודי פסיכותרפיה המתמחים בעבודה עם ילדים (עו"סים, מטפלים בהבעה ואמנות, וקרימינולוגים). 

            לאחר שאתם פונים אלינו, אנו נתאם פגישת "אינטייק" (אבחון ראשוני) שבסופה נוכל להתאים את הטיפול והמטפל המתאים ביותר לילדכם. מוזמנים לצור קשר, נשמח לעמוד לצדכם בכל קושי.

            Woman and Baby Image

            צור
            קשר

            השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם


              איך לחיות עם ויסות חושי ?

              התפתחות הילד
              התפתחות הילד

              איך לחיות עם ויסות חושי ?

              client-img

              מלמדים לחיות עם ויסות חושי

              איך לחיות עם ויסות חושי? למרות שמדובר באבחנה צעירה יחסית, בעיות שונות של ויסות חושי עשויות להיות חלק מהחיים של רבים מאיתנו. למעשה, ההנחה היא שכ-10-15% מכלל האנשים חווים קשיים אלה, שניתן להגדיר אותם באופן מדויק יותר בתור קשיים בעיבוד חושי.

              כלומר, מדובר ב"תקלה" כלשהי שמתרחשת בתהליך שבו החושים שלנו אוספים מידע באמצעות העיניים, האף, האוזניים או הידיים ומעבירים את הנתונים האלה באמצעות מערכת העצבים לתוך המוח, שם מתרחש תרגום המידע הזה ויוצר לנו למעשה את תמונת העולם שלנו.

              ויסות חושי

              סוגים שונים של בעיות ויסות חושי

              המרפאים בעיסוק שעיקר פעילותם נסובה סביב סיוע לילדים המתקשים בויסות חושי מחלקים את התופעה לשלוש קטגוריות שונות. באופן טבעי, כל אחת מקטגוריות אלה דורשת גישה שונה לנושא וכן התנהלות מותאמת אישית לכל ילד ו/או מבוגר.

              • רגישות יתר – תגובתיות יתר של החושים. רגישות זו באה לידי ביטוי בכך שהילד חווה את הגירויים בצורה חזקה יותר מאחרים, מה שיוצר בהם מצוקה ורצון להימנע מפעילויות שיוצרות את התחושה הלא נעימה. לדוגמה, ילד שמגע

              צורת הבעיה שבה יש חוסר בגירוי חושי באה לידי ביטוי בשתי דרכים:

              • תת רגישות – תגובתיות לוקה בחסר המעודדת לחפש גירויים עודפים (חיפוש חושי).
              • תת רגישות- תגובתיות מופחתת לגורמים או מצבים שאמורים לעורר בקרב הילדים תגובה משמעותית יותר.

              כיצד בעיות אלה באות לידי ביטוי בחיי היומיום

              בפועל, הקושי בויסות חושי יכול לגרום לקשיים בכל תחומי החיים, בבית, בלימודים ול- קשיים בבית הספר או בגן. כל פעילות שנעשית על ידי אחרים בקלות מרבית הופכים לבעיה עבור האדם הסובל מקשיי ויסות חושי. פעמים רבות מדובר בחלק מאבחון מורכב יותר. כך, לפעמים נדרש טיפול רגשי לילדים המאובחנים עם asd על מנת להעניק את הכלים הדרושים לתפקוד מיטבי.

              ילדים עשויים לחוש קושי בפעילויות חברתיות שבהן יש רעש רב, או לחילופין – להזדקק לחיבוקים חזקים מאוד, להיצמד להורים, למעוד רבות במהלך פעילויות ספורטיביות בגלל חוסר אוריינטציה במרחב. בהמשך החיים הקשיים עשויים להחמיר או לפחות בהתאם לטיפול הניתן בשנים השונות, וכן על פי תנאי החיים האינדיווידואליים.

              כיצד לומדים להתמודד עם התופעה לטווח הארוך?

              כאשר ילד אובחן בקשיי ויסות חושי, המטרה של כל הסובבים היא לא "לרפא" אותו, ולעתים קרובות גם לא ליצור את התנאים המלאכותיים האופטימליים עבורו, אלא לשלב סיוע והכרה של העולם באמצעים של ריפוי בעיסוק, טיפולים נוספים, יצירת תנאי חיים נוחים ומתן כלים וכישורים שיסייעו לילד להתמודד עם כל קושי בחיים הבוגרים.

              לעתים מבוגרים מאובחנים בקשיי ויסות חושי בשלבים מאוחרים יותר בחייהם ורק אז מבינים את הקשיים שהיוו להם מכשול במשך שנים ארוכות כל כך. הם עשויים לסבול גם מטראומות שונות שנגרמו להם עקב הזנחת המצב, ובמקרים אלה מומלץ לנקוט בטיפול משולב, של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. מגוון טיפולי פסיכותרפיה עשויים לסייע במקרים אלו  כגון טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים,טיפול באמנות, טיפול דינמי ו טיפול בפסיכודרמה למבוגרים.

              Woman and Baby Image

              טיפים נוספים שבאמצעותם ניתן לעזור לילדים ומבוגרים

              ניתן להתגבר על קשיים רבים באמצעות הרגלים נכונים ופיתוח תגובות אוטומטיות באופן מודע ושיטתי (תגובות שאנשים בריאים מפתחים בכוחות עצמם). כאן נעוץ היתרון המשמעותי והבולט ביותר של שיטת cbt לילדים ומתבגרים המאפשרת ליצור תנאים אופטימליים לחיים ממלאים ומספקים, מבלי להקריב את הרצון להיות חלק מהחברה, להשתתף בפעילויות שונות ולחוות את כל שלבי החיים בצורה נעימה וללא חוויות שליליות.

              במכון לבריאות הנפש הכח לשנות אנו מספקים את הכלים הדרושים לילדים בכל הגילאים והוריהם, וכן לאנשים בוגרים שמעוניינים לקחת את החיים שלהם בידיים ולחוות אותם במלואם, עם כל הקושי.

              צור
              קשר

              השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם


                בניית חוסן נפשי

                טיפול רגשי
                טיפול רגשי

                בניית חוסן נפשי

                פסיכותרפיה אינטגרטיבית ובניית חוסן נפשי

                פסיכותרפיה אינטגרטיבית משלבת בתוכה גישות מגוונות המשלבות טיפול רגשי ביחד עם טיפול CBT לילדים ומתבגרים, וגישות חדשניות של הגל השלישי בפסיכותרפיה. גישות כגון, סכמה תרפיה, מיינדפולנס, מנטאליזציה,PE, EMDR ,ACT,DBT.
                הפסיכותרפיה האינטגרטיבית, משתמשת במגוון טכניקות טיפולית, מתוך הבנה כי לכל אדם צרכים ייחודים, ולכן יש להתאים לו את המענה המיטבי. מטרת הטיפול הינה לייצר אצל המטופל שינוי הן ברמת התפיסה הקוגניטיבית, והן ברמת התחושה, הרגשית והגופנית של העולם, ושל עצמו.

                בניית חוסן נפשי

                ואני ראיתי ברוש- פסיכותרפיה אינטגרטיבית ומנגנוני חוסן.

                במשל 'קנה הסוף ועץ הזית', מתאר איסופוס כיצד התווכחו השניים למי יש יתרון בחוסן מול הסערה. עץ הזית לעג לקנה הסוף, שהוא חלש ומתכופף למשב כל רוח קלה, ואילו הוא עץ הזית, כה חזק ואין סערה או כוח, שיוכל להזיזו ממקומו.

                לא חלף זמן רב, וסופה חזקה החלה. קנה הסוף היטלטל ורקד עם הרוח, בזמן שעץ הזית התנגד בכל כוחו.  עם שכוך הסערה, נותר קנה הסוף  עומד, ולמרגלותיו גזעו השבור של עץ הזית.

                בפסיכולוגיה התפתחותית קיימים שני מושגי יסוד מהותיים, הלקוחים מעולם הביולוגיה; אדפטציה (הסתגלות) ואקומודציה(התאמה). מושגים אלו מהווים תנאים הכרחיים לשרידותו של כל אורגניזם באשר הוא. מבחינה פסיכולוגית, ההסתגלות וההתאמה הינן יכולותיו של האדם להתמודד בצורה מיטבית עם שינויי הסביבה, ובכך מאפשרות תהליכי התפתחות תקינים ובריאים, הן ברמה הנפשית, והן ברמה הגופנית.

                איזופוס חי ביוון במאה השישית לפני הספירה. הוא נולד בתראקיה נשבה ונמכר כעבד עד שלבסוף שוחרר והתפרסם כמחבר משלים. נראה כי איזופוס עצמו ידע לא מעט על הקשר בין הסתגלות והתאמה למציאות המשתנה, לבין האפשרות לחיות חיים מלאים ומשמעותיים..
                אך מהי אותה מציאות משתנה, שהאדם אמור להתאים עצמו אליה? הרי, סערה בעיני אחד יכולה להחוות כרוח קלה בפני האחר.

                עד לשלהי המאה ה-18 התקיים ויכוח פילוסופי חריף בין האימפרציסטים לבין הרציונליסטים בנוגע למקור הידע האנושי, שבעזרתו ניתן  לחקור את המציאות האובייקטיבית. לדידם של האימפרציסטים, הדרך ללמוד את המציאות הינה בעזרת החושים שלנו. לעומתם, טענו הרציונליסטים, שהחושים שלנו עלולים להטעות אותנו, ולכן הדרך להבין את המציאות האובייקטיבית הינה בעזרת המחשבה, אשר אינה מוטה ע"י החושים.

                בסופו של דבר הויכוח הנוקב, אודות הידע האנושי, הוכרע בידי פילוסוף בשם עמנואל קאנט, אשר טען ששני הצדדים טועים וצודקים בו זמנית. לדידו של קאנט, לעולם לא נוכל לתפוס את המציאות באופן אובייקטיבי מחוץ לחוויה האנושית, וכי הדרך ללמוד ולהכיר את המציאות האנושית מורכבת, הן מהחושים והן מהמחשבה.

                במידה ונתייחס למושג "חוסן נפשי",כמורכב מתהליכים של אקומודציה ואדפטציה, נוכל לקבוע שתי מסקנות עיקריות בהקשר למורשתו של קאנט:
                1-  שני תהליכים מקבילים  ומשלימים, משפיעים על החוסן נפשי של האדם; תפיסת המציאות (מחשבה) ותחושת המציאות (חושים). שני תהליכים אלו יחדיו מרכיבים את חווית המציאות.
                2-  חווית המציאות משתנה מאדם לאדם לפיכך, גיבוש מנגנוני החוסן נפשי משתנה אף הוא מאדם לאדם.

                את התהליך הטיפולי ניתן לחלק לשלושה שלבים:

                 

                1. השלב הראשון הנו לנסות ו "להתחבר" לחוויה האידיוסינקראטית, של המטופל, להכיר את דפוסי החשיבה שלו (תפיסת המציאות) והאופן שהוא חש ומרגיש את המציאות (תחושת המציאות).
                2. השלב השני הוא השלב שבו בודקים יחד, כיצד האופן שבו המטופל חווה את המציאות תורם לו, והיכן זה מקשה עליו, ברמה האישית והבינאישית.
                3. השלב השלישי והאחרון, הנו ללמד את המטופל באמצעות טכניקות מגוונות, לסגל דפוסי התמודדות חדשים ומותאמים, ובכך לעזור לו בבניית מנגנוני חוסן נפשי. מנגנונים אשר יאפשרו לו להסתגל הן לשינויים המינורים שבחיי היום יום, והן לשינויים הדרמטיים שבחיים (אובדן, טראומה).

                הפסיכותרפיה, אם נחזור למשל של איסופוס, מאפשרת לנו אם כן ליצר תהליך דיאלקטי בין עץ הזית לקנה הסוף; בין הגמישות לנוקשות, בין העיקשות לוותרנות, בין האקטיביות לפסיביות, ובכך לעזור למטופל לבנות מנגנוני חוסן חדשים, אשר יאפשרו לו להכיל בתוכו, גם את החוזק של עץ הזית וגם את הגמישות של קנה הסוף. אינטגרציה זו בסופו של דבר מאפשרת למטופל אפשרות שלישית. לא רק, או להיות לעץ זית או להיות לקנה סוף, אלא אפשרות חדשה – אפשרות של ברוש.

                "ואני ראיתי ברוש
                שניצב בתוך שדה מול פני השמש
                בחמסין, בקרה
                אל מול פני הסערה.

                על צידו נטה הברוש
                לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב
                והנה, מול הים
                קם הברוש ירוק ורם…. (א. מנור)"

                צור
                קשר

                השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם


                  השפעות OCD על חיי היומיום ודרכי התמודדות

                  טיפול רגשי
                  טיפול רגשי

                  השפעות OCD על חיי היומיום ודרכי התמודדות

                  השפעות OCD - סימפטומים השפעות ושיטות טיפול

                  השפעות OCD – על פי הנתונים הקיימים כיום, הפרעה טורדנית-כפייתית תוקפת כ-1% מכלל האנשים, בעוד שהנשים סובלות מההפרעה יותר, והגיל שבו התופעה הזו נפוצה ביותר הוא 18-44, כלומר בגילאי שיא החיים. השפעות OCD מאופניינות קודם כל במחשבות טורדניות והרצון לחזור על טקסים מסוימים. התחושה היא  שאם לא חוזרים על טקס זה – יקרה משהו איום ונורא.

                  ההפרעה הטורדנית-כפייתית (OCD). מוגדרת כהפרעת חרדה ומתקשרת בנוסף לחרדה לתופעות פסיכולוגיות נוספות, דיכאון, הימנעות, בעיות קשב וריכוז  ועוד. בפועל, חשוב מאוד לבקש עזרה בשלב שבו המחלה לא משפיעה על כל תחומי החיים באופן מרחיק לכת ואף להרוס באופן מהותי את איכות החיים והקשרים החברתיים.

                  השפעות OCD - הפרעת או סי די

                  סימפטומים והשפעות OCD

                  לכל בעיה פסיכולוגית יש את המקורות שלה שמשתנים מאדם לאדם. באופן כללי ניתן להגדיר את השפעות OCD כמנגנון התמודדות עם קשיים, לחצים, החיים המורכבים בתקופה המודרנית. ההפרעה הטורדנית-כפייתית משתייכת לקבוצת הרעות החרדה ומלווה במחשבות טורדניות הקשורים להיגיינה, בריאות, דאגה מופרזת ועוד. לעתים הOCD נלווה להפרעות אחרות כגון; הפרעות סומטיות (עיסוק מופרז בגוף,הפרעות אכילה, היפוכונדריה), אגרנות כפייתית וכו’.

                  במקרים מסוימים אירועים טראומתיים או התעללות מהווים טריגר להתפרצות המחלה. כמו כן, נמצא קשר תורשתי – קרובי משפחה מדרגה ראשונה הסובלים מהשפעות OCD בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מההפרעה.

                  בשנות הילדות נצפה שבנים סובלים מהבעיה לעתים קצת יותר קרובות מבנות, אך בשנות הבגרות נשים הן הנוטות לסבול מהתופעה הזו יותר. המחשבות הטורדניות והטקסים החוזרים והנשנים הופכים לבעיה של ממש כאשר הם דורשים זמן רב, פוגעים בקשרים החברתיים עם הקרובים ובני המשפחה.

                  אחוז הלוקים במחלה הוא כ-1.2% בקרב הבוגרים ו-1% בקרב הילדים. הבעיה מאובחנת (על פי ה-DSM) כאשר מתקיימים ארבעה תנאים:

                  1. מחשבות טורדניות שפוגעות בתפקוד ומעוררות רצון לפעולות חוזרות לביטולן.
                  2. הבעיה מהווה גורם גוזל זמן עבור האדם (לפחות שעה ביום) ופוגעות במערכות היחסים שלו עם קרוביו.
                  3. הבעיה אינה מותנית על ידי נטילת תרופות.
                  4. הבעיה אינה מותנית באירוע טראומתי שמתרחש בהווה.

                  אפשרויות הטיפול הקיימות

                  יש שני מסלולים עיקריים שבמסגרתם מתמודדים עם הבעיה. טיפול רגשי מותאם אישית לאדם, וכן טיפול תרופתי שלפעמים הכרחי, ולעתים מסייע לטיפול הנפשי. הפונקציה העיקרית של התרופה היא להאט את התפרקות הסרוטונין במוח וליצור תחושה נינוחה יותר, עם פחות "קפיצות" ממצב רגוע לכפייתי, שהוא למעשה גורם לפעולות ההכרחיות ליצירת תחושה ביטחון ושלווה.

                  הודות לראייה המרחבית והמערכתית הננקטת במסגרת הפעילות של מכון הכח לשנות, אנו תמיד מחפשים שיטות חדשות להקל על חייהם של הסובלים מהפרעות נפשיות שונות. למשל, טיפול באמנות למבוגרים יכול להקל על תסמינים שונים, בין השאר בהתמודדות עם מצבי חרדה, כפייתיות מסוימת וכו’. במסגרת  טיפול דינמי המטופל רוכש תובנות ומיומנויות אשר עוזרות לו להבין את גורמי החרדה והמקורות שההפרעה הטורדנית-כפייתית כמנגנון הגנה, מנסה להימנע מהם ובעזרת כלים טיפוליים המטפל מלמד את המטופל להתמודד עם החרדה בצורה אדפטיבית, ובכך נפתר המטופל מהסימפטומים של הOCD.

                  האם ההפרעה הטורדנית-כפייתית נועדה לעזור לנו בעצם?

                  לפעמים, המפתח לפתרון כל הפרעה נפשית היא ההבנה העמוקה יותר – על איזה צורך עונה המחלה הזו הלכה למעשה. כך, מחלת הOCD פעמים רבות מהווה מעין שכבת מגן המסייעת לאדם להפסיק לפחד מהמוות, ממחלות, מאובדן של האנשים הקרובים ועוד.

                  באמצעות יצירת הביטחון הזה בשיטות נוספות, למשל טיפול התנהגותי, ניתן להשיג את אותן המטרות שמושגות באמצעות ההתנהגות הכפייתית – אך בצורה הרבה יותר בריאה. אך אם נחשוב על זה, ללא הופעת הבעיה מלכתחילה, האדם לא היה ניגש למשימה זו, גם אם זה נעשה בעידוד של בני משפחה ולאו דווקא מרצון חופשי.

                  כל מטופל המגיע למכון הכח לשנות כדי להתמודד עם קשיים, לעבור טיפול במבוגרים, לפתור תסביכים מהילדות או להתמודד עם תופעות של דיכאון וכפייתיות זוכה לאבחון מקיף ורחב שמאפשר לתת מענה רגשי מעלה לכל צרכיו ולהבטיח תפקוד יומיומי כמה שיותר תקין ורגוע בכל עת.

                  צור
                  קשר

                  השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם


                    התמכרות לסמים

                    טיפול רגשי
                    טיפול רגשי

                    התמכרות לסמים

                    ההיבט הפסיכולוגי/טיפולי של התמכרות לסמים

                    הגישה הרווחת כיום מאוד בתחום הטיפולי היא הגישה ההוליסטית – כלומר ראייה מערכתית של האדם ולא רק היבט מסוים שבו מתמקדים במסגרת טיפולית כלשהי. כך, גם כאשר מתמודדים עם בעיה קשה כמו התמכרות לסמים, יש לראות את התמונה המלאה, ולעתים קרובות מדובר בתסמין לבעיה עמוקה יותר, או הדחקה בדרכים הרסניות של הדברים שבאמת מפריעים, ושללא פתרון יעיל עבורן, הגמילה תהיה ככוסות רוח למת ותוך זמן קצר האדם יחזור לדרכיו המסוכנות, ואף יפנה לסמים מסוכנים יותר.

                    כיצד התמכרות לסמים משפיעה על חיינו?

                    לכל התמכרות יש רבדים רבים של פגיעה בתפקוד היומיומי ואף באיכות החיים והבריאות הכללית. זה נכון לכל סוג של התמכרות, כולל התמכרות לאינטרנט, הימורים או דברי מתיקה, אך כאשר מדובר בחומרים אסורים, הסיכון הוא כפול ומכופל. התמכרות לסמים מבודדת את האדם מהסביבה הרגילה שלו, מעלימה את תחומי העניין שהיו לו בעבר, פוגעת בבריאותו הכללית, כולל ברמה הנפשית, משום שהם מחליפים או מעצימים חומרים שונים שגם ככה קיימים בגוף, וחוסר היכולת של הגוף לייצר אותם בכמויות הדומות לזה של הסם מביאה לתופעת ה"קריז", שזה הקושי הפיזי והנפשי העיקרי שבתהליך הגמילה.

                    התמכרות לסמים

                    מה נותן אבחון פסיכיאטרי למכור ולמשפחתו?

                    בתחום הטיפול בהתמכרויות קיים מושג הנקרא "תחלואה כפולה". המתייחסת למחלת ההתמכרות כנלווית למחלה, או הפרעה  נוספת אשר הובילה להתמכרות, או שהתעוררה עקב השימוש (דיכאון, חרדה, הפרעת אישיות, קשב וריכוז, הפרעות פסיכוטיות כגון מאניה-דיפרסיה, סכיזופרניה ועוד).

                    כשיש בעיה של התמכרות השלב הראשון הנו האבחון הפסיכיאטרי, שמטרתו לערוך בדיקה מעמיקה יותר של בעיית הסמים שיש לאדם וחיפוש אחר בסיס נפשי שיש להתמכרות זו, לפעמים אנשים פונים לסמים כדי להתמודד עם בעיית חרדה שיש להם, דיכאון כרוני, בעיות שינה, הרצון לברוח מחיי היומיום. ניתן לחלק את בעיית התמכרות לסמים למספר סוגים בהתאם להשפעות שיש להם על הגוף:

                    1. התמכרות לסמים קלים (מריחואנה, חשיש)
                    2. התמכרות לסמי מרץ (אמפטמינים)
                    3. התמכרות לסמים משככי כאבים (אופיאטים)
                    4. התמכרות לאלכוהול – למרות היותו חוקי, מביא להשלכות חמורות, משנה את התנהגותו של האדם ולעתים קרובות דורש התערבות מקצועית ואבחון כפול במטרה להבין ממה נובע הצורך לברוח ל"חומר מטשטש" זה.

                    דרכי טיפול לא טריוויאליות ומדוע חשוב לנקוט בגישה רחבה

                    כפי שציינו השלב הראשון הנו  אבחון פסיכיאטרי מקיף בכדי לשלול או לאשש הפרעות או מחלות נוספות ברקע הדורשים טיפול תרופתי מדויק , זאת על מנת למנוע את החזרה לסמים (בגלל שהבעיה מהווה תסמין בלבד, וכל עוד שורש הבעיה אינו מבוטל ונפתר, גם התסמין לא יחלוף).

                    בנוסף, כדאי ומומלץ לשלב שיטות טיפול שונות, כולל טיפול רגשי, טיפול דינמי מקצועי שיענה על הצרכים הרגשיים של המטופל לאחר סיום התהליך הגופני, וכן הענקת כלים חדשים להתמודדות עם הקשיים שדוחפים לשימוש בחומרים מלכתחילה.

                    לאחרונה, נעשה שימוש בשיטת טיפול בשילוב פעילות גופנית, בגלל שבמסגרת הפעילות מופרש הורמון הדופמין שבמידה מסוימת יוצר תחליף לסם ומסייע למטופל להגיע באופן מושכל למסקנה הפשוטה: אפשר למצוא את תחושת העילוי והעונג לא רק באמצעות שימוש בחומרים המשחיתים את הגוף ואת הנפש, אלא גם בדרכים אחרות, כאלה שגם מקרבות לאנשים אחרים.

                    הענקת חוות דעת משפטיות במסגרת טיפול במכון הכח לשנות

                    בגלל הבעייתיות הרבה של התמודדות עם התמכרות לסמים, הכוללת גם הסתבכויות חמורות עם החוק, לעתים נדרשות גם חוות דעות משפטיות בכדי לתת לבית המשפט את הכלים הדרושים להערכה נכונה של מצבו הנוכחי של המטופל.

                    באמצעות קביעת תהליך טיפולי מותאם אישית וגיבוש חוות דעת מקצועית שגם עשויה לסייע למטופל לחזור לחיים תקינים כמה שיותר מהר – מכון הכח לשנות מהווה מקום להזדמנות שנייה עבור אנשים מכורים, או שהיו מכורים לסמים בשלב זה או אחר בחייהם.

                    צור
                    קשר

                    השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם


                      השאירו פרטים

                      השאירו פרטים

                      השאירו פרטים