מתמודדים עם משבר משפחתי

טיפול רגשי
טיפול רגשי

מתמודדים עם משבר משפחתי

מהו משבר משפחתי ואיך אפשר להתמודד איתו?

החיים של כולנו מורכבים וכוללים אירועים שונים, קשים וחשובים, מהפכים ורגעים מכוננים. החוסן הנפשי של כל אחד מאיתנו שונה, ולעתים קרובות האירועים השונים משפיעים לא רק על האדם עצמו, אלא על כל סביבתו הקרובה.

כל שינוי מהותי דורש היערכות של כל הסביבה. כך, המשפחה מהווה את סך כל האירועים וההתפתחויות בחיי כל אחד מחבריה, ומכלול זה גורר שינויים והתמודדויות של הקבוצה.

חשיבות זו של הקשרים המשפחתיים הופכת כל התמודדות עם משבר משפחתי לרגע קריטי ביותר בחיי כל הקרובים: הורים, אחים, ילדים, נכדים ועוד. המשפחה הגרעינית מושפעת במידה רבה מכל שינוי קריטי, ולעתים קרובות גם המשפחה המורחבת, אם כי פחות. כדי להתמודד באופן יעיל עם משברים, צריך להבין את מהותם וכמובן, להתוות את הדרך להתגברות מוצלחת על הקשיים.

 

משבר משפחתי

נסיבות אפשריות של משבר משפחתי

בין האירועים הקשים שעשויים לפגוע במשפחות ניתן למצוא אינספור התרחשויות קשות:

  • גירושין
  • מחלה סופנית או חמורה מאוד של אחד מבני המשפחה
  • מוות מפתיע של אחד מבני המשפחה
  • אובדן ילד
  • התאבדות במשפחה
  • רצח במשפחה
  • בעיות פיריון
  • מחלה שבה מאובחן אחד הילדים שתשפיע על כל חייו וגם על קרוביו (מחלות גנטיות, אוטיזם, פיגור שכלי, תסמונת דאון וכו’).
  • מחלה נפשית של אחד ההורים
  • משבר כלכלי חמור

מעבר לכך, ניתן לומר שכל שינוי חד ולא רגיל בחיי המשפחה, הדורש הסתגלות ושינוי, ואף טיפול משפחתי כדי לסייע לנווט בנסיבות החדשות – ניתן לראות בכל אירוע העונה על קריטריונים משבר משפחתי הדורש סיוע של הצוות הרב-תחומי של מכון הכח לשנות.

מהפרט אל הכלל – משבר בראיית היחיד והתא המשפחתי

קיימים הבדלים מהותיים בין הדרך שבה הפרט מתמודד עם משבר, והאופן שבו משפחה שלמה מעבדת ומסתגלת למציאות חדשה וכואבת לעתים קרובות.

אדם יחיד יכול לדאוג אך ורק לטובתו, בעוד שהדינמיקה המשפחתית דורשת שינויים מהותיים כדי לשרוד ולשמור על קשרים תקינים בין בני המשפחה. ולעתים קרובות, שינויים אלה זקוקים לתיווך של איש מקצוע.

זו הסיבה לכך שמשברים מסוג זה דורשים התערבות מקצועית רחבה יותר מאשר משבר אישי (למרות שגם במקרים אלה רבים האנשים שלא צולחים את הקושי ללא סיוע), בשל ההשפעות מרחיקות הלכת הקיימות בין בני המשפחה, בעיקר ההשפעה של ההורים על הילדים.

כדי להצליח לנווט בין הקשיים, דרוש סיוע נקודתי לכל אדם בנפרד, וגם ליחידה המשפחתית ככללה. פנייה בתחילתו או בשיאו של המשבר עדיפה, משום שהיא מאפשרת התמודדות תקינה יותר תוך כדי, בסיס הרבה יותר איתן ויעיל, מאשר לפתור אחר כך בעיות ונזקים שנוצרו בזמן שכולם היו עסוקים בהישרדות בלבד.

לכן אנו ממליצים לקלוט את הקשיים בשלב ההתחלתי ולהקדים תרופה למכה, בעיקר כאשר מדובר בילדים רכים או בני נוער שעשויים לשאת הצלקות מהמשבר כל חייהם.

אפשרויות טיפוליות להתמודדות עם משברים כמשפחה

מעבר לחשיבות הגדולה והמובנת מאליה של טיפול דינמי קלאסי של כל אדם המתמודד עם הקושי הספציפי בסיועו של מומחה בפסיכותרפיה, ראוי גם להקדיש תשומת לב לקשרים הבינאישיים. היות ובסיס המשפחה הוא תמיד במערכת היחסים בין ההורים, טיפול זוגי עשוי לסייע למנוע מראש או להתמודד בהצלחה עם משברים בזוגיות הגוררים איתם השלכות על כל המשפחה והילדים.

בנוסף, לפעמים משברים משפחתיים מהווים תוצאה של דפוסים חוזרים בחייו של אחד מההורים. במקרה זה, סדרת טיפולים במבוגרים המיועדת לאחד ההורים עשויה לפתור תסביכים מהילדות, לעזור לצאת ממעגלים הרסניים שמתחילים להשפיע גם על המשפחה כולה בסופו של דבר, ובאופן כללי – להביא להרמוניה אישית של כל אדם עם עצמו, עם קרוביו והמשפחה כולה.

איך יוצאים מזה ולמה צריך לשאוף?

ההיבט החשוב ביותר שיש להקפיד עליו במסגרת טיפולים משפחתיים, זה פיתוח החוסן הנפשי האישי של כל אחד מבני המשפחה, זאת בהתאם לקשיים של כל אחד. ברגע שמטרה זו מושגת במידה מסוימת, יש לדאוג ליצור פתיחות ביחסים בין בני המשפחה, למנוע כעסים מודחקים, תחושת אשמה הדדית או עצמית.

חשוב מאוד לדאוג לכך שלא יישארו משקעים שיגבו את מחירם לאחר שהמשבר יגיע לפתרונו הצפוי: האבל יסתיים והחיים יחזרו לשגרה, הטיפול הרפואי יסתיים, הליך הגירושין יושלם, הליך פשיטת הרגל יגיע לשלב הפירעון והחיים ימשיכו כך או כך.

באמצעות תכנון והתוויית תוכנית טיפולית בסיוע המומחים של מכון הכח לשנות, תוכלו לתמרן בהצלחה ביחד עם טיפול רגשי ובדרך המורכבת הזאת ולצאת מהמשבר חזקים ומאוחדים יותר.

צור
קשר

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

    טיפול רגשי למתבגרים

    טיפול רגשי
    טיפול רגשי

    טיפול רגשי למתבגרים

    טיפול רגשי למתבגרים - ההורים חסרי אונים לעומת הילדים, שמסתגרים בחדרם ולא יוצאים ממנו, וקצרה ידם מלסייע.

    טיפול רגשי למתבגרים – לא האמנתי שבתי תשב ימים שלמים בבית ואף אחד לא יצלצל אליה…ליבי מתכווץ בתוכי לראות אותה כך, עם המבט המיואש על הפנים. וכשאני מציעה לה לבוא איתי לקניון, לקנות לה משהו היא מביטה בי באי-אמון: ‘את לא באמת מתכוונת, שכולם יראו אותי עם אמא שלי, וידעו שאין לי עם מי לצאת. אני לא זקוקה לרחמים שלך!’  אומרת בכעס וטורקת אחריה את דלת חדרה…. אני ממש חסרת אונים”.

    כך מספרת לי אמא לש’, נערה בת 16.

    ההורים צופים בילדיהם, שמסתגרים בחדרם ולא יוצאים ממנו, במצוקה הולכת וגדלה, וקצרה ידם מלסייע. בבוקר הם יוצאים באי רצון מן החדר, ובסוף יום הלימודים הם חוזרים אליו. מסגרת התיכון שמה דגש על ארגון, סדר, משמעת והישגים – אך לא על בדידות חברתית. הסביבה מתנכרת ומתעלמת מהם ומסבלם.

    וכך, המתבגר ומשפחתו נושאים לבדם את נטל הבדידות הנוראה.

    טיפול רגשי לנערים ומתברים

    מעגל הכישלון

    אחת המטלות של גיל ההתבגרות היא היכולת לפתח יחסים בין אישיים עם אחרים. אולם, כאשר הניסיון ליצירת הקשר בשלב מוקדם של התקשורת הבין אישית נכשל – נוצר חיזוק שלילי, שעלול לגרום לוויתור ולנסיגה. המתבגר עלול לחשוב שכישלון יצירת הקשר היא אישור לכך שהוא אינו חברותי, דבר שמחליש את יכולת ההתמודדות שלו במצבים חברתיים, ולזה נועד טיפול רגשי למתבגרים.

    כך, נוצר מעגל סגור. הבדידות היא גם תוצאה וגם סיבה לרגשותיהם של אנשים מבודדים ולהתנהגותם, שניזונה ע”י ביישנות והרגשת דיכאון המקשים על קשירת יחסי חברות. הימצאות חוזרת במצב של
    בדידות מגבירה את החרדה במצבים חברתיים – ( טיפול בחרדה ). בהדרגה מצטמקת המיומנות החברתית של היכולת לנהל אינטראקציה בין אישית.

    מתבגרים בודדים סובלים מחסך בהזדמנויות לקשר, היעדר מיומנויות חברתיות, קושי “לקרוא” מצבים חברתיים, ביישנות, פחד להיחשף ולהישפט לרעה, הערכה עצמית נמוכה ופחד מדחייה. ולכן, הימנעות מקשר מכניסה אותם למעגל סגור.

    אך לא כל המתבגרים הבודדים הינם מופנמים.  על הקצה השני של הרצף ישנם מתבגרים לא יעילים חברתית. שמנסים להתבלט ולקבל תשומת לב ומנסים להתערב בכל אינטראקציה. הם יכולים להיות רעשנים, קולניים להפריע לפעילות הכיתה ולאחרים. אך נכשלים ונדחים ע”י חבריהם.

    רשת תמיכה חברתית

    להורים תפקיד חשוב. הם הבסיס האיתן והיציב עליו נשען המתבגר לצורך קבלת תמיכה ואמפטיה. בהתמודדות עם מצוקתו.  עם זאת, כאשר מצוקתו נמשכת, על ההורים לערב גורם מקצועי. שיתוף פעולה בין ההורים, התרפיסטים, והצוות החינוכי (אם המתבגר בגיל חינוך חובה) יביאו לשינוי במצבו החברתי של המתבגר. מטרת ההתערבות היא ליצור רשת תמיכה חברתית עבור המתבגר ומשפחתו, שתאפשר העצמה, צמיחה והתקדמות.

    בקבוצה, של “הכוח לשנות”, מתנסים המתבגרים במערכות יחסים  עם בני גילם, תוך ליווי אישי של מנחי קבוצה מנוסים דבר שמרכך ומקל על חוויית הכניסה לקבוצה (ראו טיפול קבוצתי). שאלת הקבלה לקבוצה הופכת לקלה ונוחה יותר ומורידה את החשש מדחייה.

    המתבגר חש מוגן ובטוח באווירה טובה של שותפות אכפתיות וכבוד.  הקבוצה מאפשרת תחושת שייכות, הזדמנות לקשר, העלאת ההערכה העצמית, ופיתוח מיומנויות חברתיות. מביאה לשינוי המצב. מתן תקווה והאמונה שיש מענה ופתרון למצב קשה זה. שיש סיכוי לשינוי. כך, הוא יכול להתפנות לאינטראקציה משמעותית, ולפיתוח דפוסי התנהגות חדשים

    Woman and Baby Image

    צור
    קשר

    השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

      קבוצת גלישה טיפולית

      התפתחות הילד
      התפתחות הילד

      גלישה טיפולית

      יתרונות בגלישה הטיפולית

      גלישה טיפולית

      הגלישה הטיפולית מעניקה את כל היתרונות הטיפוליים המושתתים על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית: פעילות ספורטיבית, חיבור לטבע, לכידות חברתית  וכל זאת באווירה מכילה ומאפשרת ובליווי מקצועי של מדריכים ומטפלים מטעם המכון לפסיכותרפיה "הכח לשנות".

      מענה זה הוא שיעניק לילדך חוסן נפשי וגופני, תחושת מסוגלות ,הצלחה, הנאה ושייכות

      •  

      מענה טיפולי לרווחתו הכללית של האדם, שתורמת לבריאות הגופנית, מגבירה את תחושת האושר, הסיפוק, ומחזקת את הדימוי העצמי והחברתי

      ספורט טיפולי בשילוב גלישת גלים – חברת “בילבונג” ,מותג גלישת גלים העולמי, בחרה בביטוי – “only a surfer knows the feeling”– חברת “בילבונג” ,מותג גלישת גלים העולמי, בחרה בביטוי המופלא: “רק מי שגולש מכיר את ההרגשה”, כסיסמת הפרסום שלה. משפט זה מבטא באופן מושלם את חווית הגלישה עבור כל אדם אשר התנסה בה. חוויה המשלבת בתוכה חופש, שחרור, שמחה, אושר, הישגיות והנאה. גולשים רבים ואני ביניהם יטענו, כי הגלישה היא התרופה לכל : בין אם אתה מדוכדך, מתוח, כועס או מרגיש בודד, בתקופת משבר, או סתם חסר אנרגיה ומצב רוח לאחר יום ארוך בלימודים, או בעבודה.

      לא קיים כדור או טיפול מועיל יותר מאשר להיכנס ל”סשן” של גלישה בים לבד, או אם חברים- הים מכיל את הכל, הים מבין את הכל, הים סולח על הכל והכי חשוב הוא תמיד שם בשבילך.

      גלישת הגלים כספורט וכפעילות טיפולית לכל דבר

      מסתבר כי תחושה זו אינה רק אינטואיטיבית, מחקרים קליניים רבים הנערכים בשנים האחרונות ברחבי העולם, מצביעים על סגולותיה והשפעותיה החיוביות של גלישת הגלים כספורט וכפעילות טיפולית לכל דבר. מחקרים אשר בדקו את השפעת הגלישה על אוכלוסיות יעד, הראו כיצד גלישת הגלים מסייעת למטופלים, אשר אובחנו כבעלי הפרעות קשב וריכוז, כבעלי הפרעות התנהגות, למטופלים פוסט- טראומטיים, ולמטופלים בספקטרום האוטיסטי, כאשר בין שאר היתרונות של גלישה כספורט טיפולי, ישנה תרומה רבה מבחינה ת’רפויטית לאפקט הציפה של המטופל בעודו על הגלשן במים.
      אפקט המעניק לו את אותם יתרונות מרפאים, מרגיעים ומווסתים של ההידרותרפיה (טיפול במים).

      ייחודיותה של גלישת גלים כספורט טיפולי מתבלטת בכך, שהיא מספקת הן מענה טיפולי לרווחתו הכללית של האדם, (wellbeing) על ידי כך שתורמת לבריאות הגופנית, מגבירה את תחושת האושר, הסיפוק, ומחזקת את הדימוי העצמי והחברתי, ובנוסף נותנת מענה טיפולי לסימפטומים ספציפיים, כגון: היפר-אקטיביות, חרדה (ראו טיפול בחרדה), דיכאון, אסטמה, טונוס שרירי נמוך, קשיי ריכוז, תוקפנות ועוד.

       

      Woman and Baby Image

      להיות חלק מקהילת הגולשים

      הגלישה אינה רק ספורט היא גם דרך חיים. כל גולש לומד שבים יש חוקים וכללים ברורים, שבכדי להינות מהגלישה אתה חייב לכבד את הגולשים האחרים במים, עליך ללמוד להקשיב לקצב הגלים, להיות מרוכז וממוקד, ללמוד להיות סבלני בזמן שאתה ממתין לגלים שיגיעו, וללמוד להירגע ולשמור על קור רוח כאשר תנאי הגלישה מקשים.

      מבחינה חברתית כשאתה נכנס לעולם הגלישה אתה הופך להיות חלק מקהילה עולמית ומקומית של גולשים, שהגלישה עבורם מהווה מכנה משותף. ברגע שגולש מצטרף לקהילת הגולשים. זה מתחיל בתחושת השייכות של החוף "הביתי" בו הוא למד והתחיל לגלוש, והפך לחלק מקהילת הגולשים המקומית.

      קהילת הגולשים הנה קהילה ייחודית. מעין “פרלמנט”, או אירוע חברתי אחד גדול, אשר מתרחש בכל פעם שיש גלים, עם חברים קבועים שפוגשים בכל פעם שיש גלים, אשר הופכים את הגלישה לחוויה עוד יותר מהנה. קהילה זו היא לא רק מקומית אלא גלובלית. ש-שני גולשים נפגשים בכך מקום בעולם גם אם אינם דוברים את אותה השפה, ברגע שמזהים את הגשר (ששניהם גולשים), הם יכולים לזהות את אותו זיק בעיניים, זיק משותף שרק מי שגולש יודע לזהות.

      מפסיקים עם הטיפול התרפותי ולוקחים גלשן במקום

      בעולם שבו קצב יצור התרופות הולך וגובר, ובזמן שהרפואה המודרנית מנסה לפתח גלולה לכל סימפטום, רופאים ומטופלים כאחד, מתחילים להבין את הערך של טיפול הנותן מענה לרווחתו הכללית של האדם – הגופנית, הנפשית והחברתית. ייחודיותה של גלישת גלים כספורט טיפולי הנה בכך, שהיא מספקת הן מענה טיפולי לרווחתו הכללית של האדם, (wellbeing) על ידי כך, שתורמת לבריאות הגופנית, מגבירה את תחושת האושר, הסיפוק, ומחזקת את הדימוי העצמי והחברתי, והן מענה טיפולי לסימפטומים ספציפיים, כגון: היפר-אקטיביות, חרדה (ראו טיפול בחרדה), דיכאון, אסטמה, טונוס שרירי נמוך, קשיי ריכוז, תוקפנות ועוד.

      הגלישה אינה רק ספורט היא גם דרך חיים. כל גולש לומד שבים יש חוקים וכללים ברורים, שבכדי ליהנות מהגלישה אתה חייב לכבד את הגולשים האחרים במים, עליך ללמוד להקשיב לקצב הגלים, להיות מרוכז וממוקד, ללמוד להיות סבלני בזמן שאתה ממתין לגלים שיגיעו, וללמוד להירגע ולשמור על קור רוח כאשר תנאי הגלישה מקשים.

      מבחינה חברתית כשאתה נכנס לעולם הגלישה אתה הופך להיות חלק מקהילה עולמית ומקומית של גולשים, שהגלישה עבורם מהווה מכנה משותף. אני גולש במשך מעל ל-25 שנה וכשאני נכנס לגלוש בחוף ה”ביתי” שלי, אני יודע שאפגוש את אותם חברים לגלישה.

      אינני מכיר תופעה כזו של קשרים חברתיים, כמו בעולם גלישת הגלים, מעין “פרלמנט”, או אירוע חברתי אחד גדול, אשר מתרחש בכל פעם שיש גלים, עם חברים קבועים שפוגשים כבר מעל ל- 25 שנה, ואשר הופכים את הגלישה לחוויה עוד יותר מהנה. גם במסעותיי בעולם, בכל פעם שפגשתי אדם ממדינה אחרת, ואפילו אם לא יכולנו לתקשר באותה השפה, ברגע שהבנו שיש בינינו גשר, ששנינו גולשים, היינו יכולים לזהות את אותו זיק בעיניים, זיק משותף שרק מי שגולש מבין.

      קבוצות הגלישה הטיפולית

      קבוצות הגלישה הטיפולית ב"הכח לשנות" הינן קבוצות המונחות ע"י מדריך גלישה טיפולית בעל ניסיון רב ותחת ליווי של מטפלים קליניים מטעם המכון.
      התכנית הקבוצתית מושתת על מודל פסיכו חינוכי- חוויתי שפותח ע"י מנהל המכון. מודל המוכר ע"י משרד החינוך ומיושם במסגרת בתי ספר.

      הקבוצות הינן קטנות ואינטימיות (עד 6 משתתפים) ונבנות בקפידה מתוך מחשבה על כל אחד מהילדים בקבוצה, להן ההתמדה וההגעה הרציפה של כל המשתתפים מאוד חשובה להצלחה של התהליך כולו.

      הגלישה אינה רק ספורט היא גם דרך חיים. כל גולש לומד שבים יש חוקים וכללים ברורים, שבכדי ליהנות מהגלישה אתה חייב לכבד את הגולשים האחרים במים, עליך ללמוד להקשיב לקצב הגלים, להיות מרוכז וממוקד, ללמוד להיות סבלני בזמן שאתה ממתין לגלים שיגיעו, וללמוד להירגע ולשמור על קור רוח כאשר תנאי הגלישה מקשים.

      מבחינה חברתית כשאתה נכנס לעולם הגלישה אתה הופך להיות חלק מקהילה עולמית ומקומית של גולשים, שהגלישה עבורם מהווה מכנה משותף. אני גולש במשך מעל ל-25 שנה וכשאני נכנס לגלוש בחוף ה”ביתי” שלי, אני יודע שאפגוש את אותם חברים לגלישה.

      אינני מכיר תופעה כזו של קשרים חברתיים, כמו בעולם גלישת הגלים, מעין “פרלמנט”, או אירוע חברתי אחד גדול, אשר מתרחש בכל פעם שיש גלים, עם חברים קבועים שפוגשים כבר מעל ל- 25 שנה, ואשר הופכים את הגלישה לחוויה עוד יותר מהנה. גם במסעותיי בעולם, בכל פעם שפגשתי אדם ממדינה אחרת, ואפילו אם לא יכולנו לתקשר באותה השפה, ברגע שהבנו שיש בינינו גשר, ששנינו גולשים, היינו יכולים לזהות את אותו זיק בעיניים, זיק משותף שרק מי שגולש מבין.

       

      למי מיועד הגלישה הטיפולית:

      ילדים, מתבגרים ומבוגרים

      • בעלי דימוי עצמי נמוך
      • בעלי קשיים גופניים ( משקל יתר, ויסות חושי, טונוס שרירים נמוך)
      • המתמודדים עם הימנעות וקושי בסיטואציות חברתיות
      • המתמודדים עם מתח חרדה ומצב רוח ירוד
      • המתמודדים עם קושי בוויסות רגשי- קושי בהתמודדות עם כעס ותסכול
      • המתקשים בקבלת גבולות וסמכות (ODD)
      • המאובחנים עם קשב וריכוז (ADHD)
      • המאובחנים על הרצף האוטיסטי (ASD)
      • לכל מי שרוצה לשפר את איכות חייו

      אז כיצד מתחילים?

      הורים יקרים, על מנת לאפשר תהליך קבוצתי מועיל ישנה חשיבות גדולה ביותר למחויבות לתהליך ולשאר חברי הקבוצה, ולכן יש להתחייב מראש ל-12 מפגשים ראשוניים (שלושה חודשים).
      התהליך הקבוצתי הינו רציף ונמשך לאורך כל השנה למעט חגים ו/או ימי שבתון במשק. ספירת המפגשים נעשית בהתאם לפעילות הקבוצה. היעדרות של ילד מהקבוצה מכל סיבה שהיא אינה מזכה בהחזר כספי או בהשלמת המפגשים.

      העלות הכוללת הינה 2,200 ₪ ל12 מפגשים(כשלושה חודשים), אותם ניתן לפרוש לשלושה תשלומים.
      במידה ולאחר שלושה חודשים מעוניינים להמשיך את ההשתתפות בקבוצה, המשך ההשתתפות נעשה בהסדר חודשי ובתשלום מראש עבור אותו החודש.

      לקריאה והורדת ההסכם לחצו כאן

      צור
      קשר

      השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

        טיפול בחרדה

        טיפול רגשי
        טיפול רגשי

        טיפול בחרדה

        טיפול בחרדה - לחצים נפשיים במצבים שונים מובילים לחרדות אצל אנשים בכל רבדי האוכלוסייה.

        נבין קודם כל מה התסמינים ומה כרוך ב- טיפול בחרדה, במקרים רבים מדובר בלחץ נפשי אשר מקבל ביטוי בתסמינים כמו שינוי ברמת לחץ הדם, דופק מואץ, דפיקות לב מהירות, חולשה, סחרחורות, כאב בחזה, הזעה, עלייה של חום הגוף ועוד. הפרעת החרדה  לרוב תבוא לידי ביטוי בפן הקוגניטיבי בנוסף לזה הגופני. הפרשנות לסימפטומים הגופנים תהיה קיצונית וקטסטרופלית "אני חווה התקף לב" "הכאבים מעידים על מחלה קשה" וכו'. לעיתים המחשבות השליליות הן אשר מחוללות את הסימפטומים הגופניים. מחשבות כגון "אני משתגעת" גורמים פעמים רבות לעליה בדופק, חולשה ותחושה של דריאליזציה (חוסר התמצאות) אשר מלבים את המחשבות השליליות.  כאשר הסטרס והחרדה נמשכים לאורך זמן ובתדירות גבוהה, ומשפעים על איכות החיים של האדם החרדה תוגדר כהפרעת חרדה.

        ישנן מספר סוגים של הפרעות חרדה : הפרעת חרדה כללית (GAD), אשר מאופיינת בחשיבה שלילית באופן כללי ודאגות מהעתיד. תפיסה של העולם כמקום רווי סכנות, וערך עצמי נמוך המביאה לתחושת מסוגלות נמוכה בהתמודדות עם אותן סכנות ולדיכאון.

        הפרעת פאניקה- מאופיינת בהתקפי חרדה הנמשכים כ15 דקות ומלווים במחשבות קטסטרופליות (אני הולך למות, אני משתגע). 

        הפרעת חרדה ספציפית(פוביה) מאופיינת בחרדה מסיטואציות או גורמים ספציפים (גבהים, מעליות, כלבים, ג'וקים) כשהחרדה הספציפית השכיחה ביותר היה החרדה החברתית. הפרעת חרדה נוספת הינה הפרעה טורדנית כפייתית OCD המלווה במחשבות טורדניות ובטקסים כדי להפחית את החרדה שמעוררות אותן מחשבות.(מחשבה על ליכלוך המלווה בשטיפות ידיים מרובות, מחשבה כי משהו רע יקרה אם לא אתנהג בצורה מסויימת וכו').

        לרוב הפרעת חרדה אינה חולפת מעצמה ומצריכה התערבות טיפולית..

        טיפול בחרדה

         

        אופן ה- טיפול בחרדה

        טיפול בחרדה אשר הוכיח את עצמו בשנים האחרונות כאחד הטיפולים המוצלחים ביותר הוא טיפול CBT . מדובר ב- טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אשר מוביל ברוב המקרים לתוצאות אפקטיביות.

        אחד העקרונות  בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי  הוא  למקד את המטופל להתרחשויות אשר קורות בהווה ולא להתמקד בחשיבה שלילית על העבר (מה שמאפיין חשיבה דיכאונית) או לחלופין לא להתמקד בחשיבה שלילית על העתיד (מה שמאפיין חשיבה חרדתית), מתוך הבנה שחשיבה על העתיד ועל העבר היא חשיבה לא רציונלית ומלווה בפרשנויות והטיות שליליות אשר משפיעות על האופן שבו אנו תופסים את העבר והעתיד, ומשפיעים על רגשותינו, ומצבנו הנפשי..

        מאפיין נוסף של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא שטיפול זה הינו טיפול אקטיבי ובו המטפל יחד עם המטופל בודקים יחד את דפוסי החשיבה וההתנהגות של המטופל ומסגלים דפוסים חדשים ואדפטיביים העוזרים למטופל להשיג את מטרות הטיפול אשר עשויים להיות כלליים כגון טיפול בחרדה או דיכאון או יותר ממוקדים כגון, דיבור מול קהל, שליטה על כעסים ועוד.

        דבר אשר מוביל לעבודה אפקטיבית. בטיפול בחרדה המטפל מעניק למטופל חיזוקים חיוביים לאורך כל הדרך, כדי להקטין את עוצמתם ותכיפותם של התקפי החרדה. המטפל בונה עם המטופל מערכת יחסים אשר מתחזקת עם הזמן תוך ניהול דיאלוגים פתוחים אישיים ועמוקים. חשוב להבין לעומק מהם הגורמים אשר בעקבותיהם המטופל חווה את הלחץ הנפשי ואת אופן ההתנהגות במצבים האקוטיים הללו. המטרה היא ליצור השפעה חיובית של הטיפול אשר קורה באופן מדורג במפגשים הללו וזאת כדי להגיע לתוצאות הנחוצות.

        שיטות הטיפול בחרדות

        שאלה שעולה ביחס לטיפול בהפרעת חרדה הינה טיפול תרופתי כן או לא. התפיסה שלנו ב"הכח לשנות" , בנושא הזה הוא "המינימום ההכרחי".

        במקרים מסויימים הטיפול הנפשי אם מדובר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי,בטיפול דינמי-ממוקד, טיפול  באמנות, פסיכודרמה או כל טיפול אחר, חשוב שיהיה מלווה בטיפול תרופתי. ניתן להשוות את זה ללימוד שחייה בים, אם הים סוער מדי לא ניתן ללמד, הטיפול התרופתי במקרים האלו נועד להרגיע את הים ובכך ניתן ללמד את המטופל לשחות כך שיהיה מסוגל לשחות גם בהמשך בים סוער, ללא הטיפול התרופתי.  אנו "בכח לשנות" יודעים שטיפול בחרדה , בכדי שיהיה אפקטיבי וימשך לאורך זמן מצריך גם שינויי באורח החיים, מסגנון חיים המשלב פעילות גופנית  ותזונה נכונה.

        אחת השיטות האפקטיביות לטיפול בחרדות ספציפיות ובעיקר בחרדה חברתית היא השתתפות בטיפול קבוצתי אשר יוצר מפגש גם עם מטופלים אחרים אשר חווים חוויות דומות או זהות, מה שמגביר את תחושת השייכות והנרמול ומפחית את תחושת הבושה המלווה מטופלים אלו בחיי היומיום, מתוך מחשבה שהם שונים,או לא נורמליים.

        המנחה המקצועי מנתב את השיחות על עיקרון הטיפול הקוגניטיבי, התנהגותי ודיאלקטי כדי ליצור פתיחות מול כל אחד מהמשתתפים הנוספים, לאור המכנה המשותף ביניהם והתחושה שהם במקום בטוח.

        חרדות - תרשים

        אז  כיצד להתמודד עם הפרעת חרדה תחושת חרדה הינה תחושה נורמלית , ולרוב חולפת מעצמה. במקרים רבים התחושה הזו מלווה את האדם לאורך זמן כצל מעיק, ומשפיע על איכות חייו שלו ושל סביבתו, מגבילה את החופש ואת יכולתו לחיות חיים מלאים.

        במקרים כאלו אנו ממליצים לפנות לאיש מקצוע בכדי לאבחן, ולטפל בהפרעת החרדה.

        לסיכום, חשוב לזכור כי המאפיין העיקרי של הפרעת החרדה היא הצורך בשליטה , אשר לעיתים הנו רק אשליה ולא אפשרי באמת. לכן חשוב ללמוד שבמקרים שאנו זקוקים לשליטה על אירועים חיצוניים חשוב לזכור שהשליטה שלנו היא על האופן שבו אנו מתייחסים לאירועים ולא על האירועים עצמם. במהלך הטיפול , לומד המטופל להשתמש בטכניקות שונות אשר מקלות עליו בשלבים שונים של  החרדה, טכניקות של הרפיה מדיטציה, מיינדפולנס, דמיון מודרך, ועוד.

         

        Woman and Baby Image

        צור
        קשר

        השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

          טראומה והחלמה בעקבות משבר הקורונה

          התפתחות הילד
          התפתחות הילד

          טראומה והחלמה בעקבות משבר הקורונה

          טראומה, קיפאון ופוסט טראומה - מהי טראומה ומהי הפרעה פוסט טראומטית

          CBT לילדים ומתבגרים

          מאמר זה בא להסביר בקצרה מהן טראומה, פוסט טראומה, והפרעת דחק. מתי אירוע טראומתי עלול להפוך להפרעה פוסט טראומטית, תוך התמקדות באופן שבו ניתן לזהות ולטפל בזמן במי שבמצוקה. מטרת המאמר לעזור ולסייע לכל מי שמתקשה להתמודד עם המשבר, ומגלה סימנים של  הפרעת דחק חמורה אשר עלולה להתפתח להפרעה פוסט טראומטית.

          בשירו 'ממשיך לנסוע', מתאר אהוד בנאי בצורה נפלאה יציאה ממשבר טראומטי. הכותב מתאר אוטובוס עייף הנוסע לאט, יוצא מתוך הטראומה (עיר המתכת), מפשיר מהקיפאון, ועולה חזרה לדרך. הקושי לחזור שוב אל הדרך המתמשכת של החיים, והחשש הגדול לחזור לטראומה, מלווה את כולנו בימים אלו. קושי זה בא לידי ביטוי בקונפליקט, שבין התקווה והרצון להמשיך קדימה ולחזור אל השגרה, לבין הייאוש והחשש שלא נוכל להתמודד עם כל העייפות והמחיר של המאבק במשבר הקורונה; ברמה הנפשית, המשפחתית, החברתית והכלכלית. את כל אלו עוטפת החרדה שמא הכל יקפא שוב, ונאלץ לחזור לאחור אל "עיר המתכת" שלנו, אל ההתפרצות הבאה ואל הסגר.

          בימים אלו, בעיצומו של משבר הקורונה, אנו עסוקים בעיקר בשאלות; האם האירוע מאחורינו? האם יהיה גל שני, שלישי? האם אפשר לחזור לאיזו שגרה מסוימת ? ומה עוד מחכה לנו מעבר לפינה? יש מי שבוחר במודע או שלא במודע להדחיק או להכחיש את האירוע כולו, כאילו לא היו דברים מעולם.
          יש מי שמתייחס לווירוס הקורונה כאל התפרצות וראלית שכיחה, כמשהו שבשגרה (סוג של שפעת), ואין באמת סיבה להתרגש. לעומתם יש מי שמוצף חרדה ועסוק בשאלות הללו באופן כפייתי, וכתוצאה מכך  מתמודד עם  מחשבות קטסטרופליות המלוות אותו ומביאות אותו לדפוסי הימנעות, חוסר תפקוד וקיפאון.
          בצורה כזו או אחרת, אין ספק כי שאלות אלו משפיעות עלינו ומעסיקות את כולנו.

          כל אירוע הנתפס כאירוע מסכן חיים או ככזה שמסכן את שלמותנו הנפשית והבריאותית הינו אירוע טראומטי.
          תגובת דחק חריפה, הינה  תגובה לאירוע טראומטי. זוהי תגובה הגנתית קיצונית לחוויה אנושית קיצונית. במילים אחרות, זוהי תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. תגובה זו באה לידי ביטוי בשלושה רבדים; התנהגותי, נפשי/רגשי  וגופני. 
          הרובד ההתנהגותי מתבטא בתגובה של הילחם-ברח- קפא. בזמן סכנה מופעל אצל כולנו מנגנון הישרדותי  הבא להגן עלינו, זהו מנגנון ה-fight-flight-freeze או בקיצור FFF. לא תמיד התגובה של האדם  הולמת לאירוע. בהקשר זה חשוב לציין, שהדבר החשוב הוא פרשנותו של מי שחווה את עצמו בתוך האירוע. לדוגמה, אם אדם בזמן סכנה חווה קיפאון ולתפיסתו היה צריך להגיב באופן שונה, יתכן ולאחר האירוע אותו אדם עלול לחוש בושה ורגשות אשמה אשר ילוו אותו לאורך זמן. לעומת זאת, אם לאחר האירוע  עוזרים לאותו אדם לעבד את האירוע ואת תגובותיו ולהבין שקיפאון הנו בהחלט תגובה נורמלית והולמת לאירוע, יתכן מאוד ולא יחוש תחושות של בושה ואשמה.
          הרובד הנפשי/רגשי בא לידי ביטוי בתוקפנות, זעם קיצוני, פחד, תחושת ניתוק בזמן האירוע (דה ריאליזציה), וחשיבה קטסטרופלית- קיצוניות (אני או מי מקרובי הולך למות). מחשבות ותחושות אלו עשויות אף הן במהלך הזמן להפוך לתחושות של חוסר מסוגלות, בושה ואשמה.
          הרובד הגופני, בא לידי ביטוי בדופק מואץ, סחרחורות, חולשה, עילפון, קוצר נשימה, כאבי בטן, בחילות  ועוד. סימפטומים אשר עלולים להופיע גם לאחר האירוע ולאורך זמן, מה שמגביר את ההסתברות לפתח הפרעת דחק חריפה. חשוב לציין כי תגובת דחק חריפה היא תגובה נורמלית וכולם מגיבים כך בשעת סכנה.
          מתי תגובת הדחק החריפה עלולה להפוך להפרעת דחק ? התשובה לשאלה האם תגובת הדחק עלולה להפוך להפרעת דחק  תלויה בשלושה מרכיבים: במבנה האישיותי של האדם, בתגובה שלו לאירוע (תפיסת האיום, העדר יכולת תגובה, תסכול), ובאירוע עצמו (עוצמת האירוע ומשך הזמן שנמשך). בכדי שלא תתפתח הפרעת דחק חריפה חשוב לתמוך ולקיים את ההתערבויות בזמן המשבר או בסמוך לו. התערבויות מינימליות בזמן הנכון עשויות להביא לשינויים משמעותיים בתחושה ובהתנהגות של המתמודד. התערבויות כגון; הכרה בקיום הבעיה, היכרות עם הסימפטומים, גיוס משאבים לכיוון של התמודדות בריאה (פעילות גופנית, תזונה נכונה, זמן משפחה), תמיכה סביבתית, ופניה לטיפול לקבלת סיוע מקצועי של מי שמתמחה בטיפול בטראומה.

          דמיינו לכם, אתם יושבים  בביתכם עם בני המשפחה, ולפתע חודר פורץ מסוכן לתוך הבית. כל בני המשפחה מוצאים מקום מחבוא להסתתר. בזמן המחבוא אתם עושים הכל בכדי להישמר. בזמן שהפורץ משוטט בתוך הבית, נדמיין שכל בני הבית במצב של קיפאון. אבוי למי שישמיע רעש. ומה עם מי שלא יכול להכיל את החרדה ויפרוץ בבכי? אבוי לו ולכולם! ההורים עושים כל דבר בכדי שילדיהם לא ירעישו, ואילו הילדים שחלקם לא מודעים לסכנה, חווים את גודל הסכנה דרך מבטם המבועת של הוריהם. והנה, הרעש המיוחל- דלת הכניסה נפתחת ונטרקת שוב….
           האם הפורץ יצא מהבית? האם הוא מסתובב בחוץ? האם אפשרי לצאת מהמחבוא? האם הוא יחזור?

          הפרעה פוסט טראומטית היא  חוסר היכולת להתאושש מהאירוע. חוסר היכולת להתאושש בא לידי ביטוי בשינוי קבוע בתפיסת העולם, תפיסת העתיד ותפיסת העצמי של האדם. העולם נתפס כמקום מאוד מסוכן, העתיד נראה חסר תקווה והאדם תופס את עצמו כחסר יכולת לחלוטין להתמודד עם העולם ועם העתיד.
          הפרעת דחק קיצונית, מוגדרת החל מזמן התרחשות האירוע ועד לחודש מסיומו. במידה וחלף לפחות חודש מתום האירוע והסימפטומים נמשכים בעצמה, הפרעת הדחק מוגדרת כהפרעה פוסט טראומטית.
          הסימפטומים של הפרעה  פוסט טראומטית הנם: עוררות מוגברת, מצוקה, פגיעה בתפקוד הבין- אישי, החברתי והתעסוקתי, חודרנות (פלאשבקים), הימנעות ושינויים לרעה בחשיבה ובמצב הרוח.

          מחקרים אשר באו להסביר, כיצד אירוע טראומטי הופך אצל אדם אחד להפרעה פוסט-טראומטית ואילו אצל האחר לא, מצאו כי אחד מהמשתנים העיקריים הנו החוויה של האדם את עצמו בתוך האירוע. כלומר, אדם שחווה את עצמו כמי שפעל נכון והרגיש שהיה בשליטה על המצב בזמן האירוע, לרוב, לא יפתח סימפטומים מאוחרים של תגובת דחק חריפה (acute stress disorder).
          תגובת דחק חריפה אשר לא מטופלת בזמן עלולה להפוך להפרעה פוסט טראומטית עמידה (PTSD) וכזו שהרבה יותר קשה לטיפול. לעומתו, אדם שחווה תחושות של חוסר אונים וקיפאון בזמן האירוע, עשוי להיות מוצף בתחושות אשמה ובושה. תחושות אלו עלולות להוביל בסופו של דבר, לדיכאון, חוסר שקט וחרדה, המאפיינים את תסמונת ההפרעה הפוסט טראומטית- PTSD.
          נקודה חשובה נוספת היא, ככל שהאירוע הטראומטי נמשך זמן רב יותר, מנגנוני ההגנה של מי שמתמודד עם הטראומה נחלשים. החלשה של מנגנוני ההגנה מעלה באופן משמעותי את ההסתברות לפתח פוסט טראומה. בשל עובדה זו, ישנה  חשיבות גדולה למשך הזמן בו האדם נמצא בתוך האירוע הטראומטי.

          בימים אלו של חוסר ודאות עולות השאלות; האם האירוע הטראומטי של משבר הקורונה מאחורינו? האם הפורץ המיקרוסקופי כבר עזב, או שמא הוא אורב לו בחצר ורק מחכה לזה שלא נשמור על ריחוק? האם זה השפל שלפני הגל הבא אשר יציף אותנו? לשאלות אלו כנראה לא נוכל לתת תשובות.
          שתי השאלות המרכזיות שמאמר זה בא להשיב עליהן הן; מי עלול לפתח סימפטומים של הפרעת דחק מאוחרת, העלולה להפוך לפוסט טראומה בעקבות הטראומה הקולקטיבית של משבר הקורונה? וכיצד ניתן לסייע לו? 
          התשובה לשאלות אלו נמצאת בהתבוננות על עצמנו ועל קרובינו. התבוננות, מתוך מקום כנה, אמפתי ועצמתי, ומתוך הבנה וקבלה כי כל אחד בדרכו שלו מתמודד עם הטראומה.
          עזרה אמתית תינתן לא מתוך תחושות של  אשמה, בושה, כעס, או רחמים, אלא מתוך הכרה, עזרה וערבות הדדית. אם ננסה לזהות מי מבנינו מתקשה בהתמודדות עם משבר הקורונה ובחזרה לשגרה, מתוך הכרה והידיעה שלנו מהם הסימפטומים של הפרעת הדחק האקוטית, נוכל להיות שם עבורו, ובמידת הצורך נדע להפנותו לקבלת סיוע מקצועי, כגון, טיפול רגשי, טיפול CBT או יעוץ פסיכיאטרי. פניה לטיפול מקצועי בזמן תסייע בהחלמה מהטראומה, ובמניעה של התפתחות הפרעה פוסט טראומטית.
          חשוב היום יותר מתמיד שנשאר בקשר קרוב אחד עם השני, ושנהיה קשובים למצוקות ולקשיים וזאת בכדי שנשאר קרובים, למרות הריחוק החברתי אשר נכפה עלינו. 
          לבסוף, אל לנו לשכוח שכולנו באותה שיירת אוטובוסים שרוצה וצריכה לעלות על הדרך המתפתלת ולהמשיך ולנסוע. לא רק שהשיירה רוצה להמשיך ולנסוע, לא פחות חשוב מזה, היא רוצה לחזור וליהנות מהדרך.

          אוטובוס עייף 
          נוסע לאט
          כבשים עולות מתוך הואדי
          מבעד לחלון פתוח
          חליל רחוק נמזג ברוח
          מעיין זורם נפתח בי

          הלב שקפא הפשיר
          לא חוזר לעיר
          ממשיך לנסוע

          מאחור השארתי עיר מתכת
          מלפני הדרך מתמשכת
          אור זהב בין הערביים
          איזה שיטפון פנימי
          זורם בתוך תוכי
          מתוך הלב אל הלחיים

          הלב שקפא הפשיר 
          לא חוזר לעיר 
          ממשיך לנסוע

           אהוד בנאי 

          Woman and Baby Image

          צור
          קשר

          השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

            סמכות הורית בעידן הקורונה

            התפתחות הילד
            התפתחות הילד

            סכרת הורית בעידן הקורונה

            client-img
            Man Vector

            טיפול בשילוב

            ספורט

            הירשמו עכשיו!

            להשארת פרטים

            טיפול זוגי

            בהכח לשנות

            להשארת פרטים

            איך עושים סדר בבית!

            CBT לילדים ומתבגרים

            כולנו כבר יודעים שהתקופה הזו היא תקופה שתזכר בהיסטוריה. נזכור איך ישבנו בבית, איך התחפשנו במסכות ובכפפות לפני כל יציאה, איך חששנו ממפגשים אנושיים, איך סגרו לנו את השמיים ואת המרחק מהורינו. אבל הכי הרבה נזכור את הסגר עם המשפחה הגרעינית. איך תזכרו אותו? זה כבר תלוי בכם.

            עוד טרם עידן הקורונה הורים היו מגיעים אלי להדרכות, כשהם מרגישים שהם איבדו אחיזה ושליטה על ילדיהם, השאלות שעלו שוב ושוב היו "כיצד אני יכול להוציא את בני מהחדר?" "איך אני יכול להתחרות במסכים?" ובכלל תחושת עייפות, שלא לדבר על רצון לפשוט את תפקיד השוטר או כל תפקיד, כאשר אני (ההורה) מגיע הביתה עיף בתום יום עבודה.

            והיום? בעידן הקורונה, רחמנה לצלן, העבודה עברה אצל רבים להיות עבודה מהבית, שלא לדבר על רבים מאיתנו שמחוסרי עבודה, כשלחצים כלכליים ואחרים רובצים על כתפינו.

            אז עכשיו מה? סמכות? גבולות? הכיצד?

            בפסח חוגגים את יציאת מצרים, יצירה מעבדות לחרות, וכמה סימבולי שהיום בימי הקורונה, אנחנו במצור, ספונים בביתינו, במרקחה משפחתית, יש שיגידו "סיר לחץ" יש שיאמרו "מתנת הקורונה" נהנים יותר או פחות, אך יחד, תחת קורת גג אחת.

            הימים הם ארוכים, כל השבוע מרגיש כמו שבת, יש לנו הזדמנות לקבל את המצב בחמיצות, לחכות שהסיוט יעבור או להפוך את הדפקט לאפקט, את הלימון ללימונדה, ואת האתגר לגדילה משפחתית.

            דם- עכשיו כשהילדים בבית, הריבים תופסים מקום של כבוד. אנחנו ההורים יכולים להשתגע מההקנטות ומהצעקות שלהם, בעוד שהילדים (לרב, וגם אם לא נדמה לכם) נהנים מכל רגע.

            ריבים היא צורת תקשורת אך צורה זו לרב איננה מקובלת עלינו ההורים.

            אז מה עושים? מתי מתערבים? לחכות שיהיה דם? יש הורים שיקפצו לגוב האריות בכל ריב, יש שינסו לכבות את השריפה, יש שיקחו צד של אחד הילדים (שימו לב איזה צד אתם לוקחים והאם באופן קבוע) יש שימצאו עצמם בריבי הילדים, צועקים, מנסים לגבור על הצעקות הקיימות בחדר, ואחרים שיתעלמו. אז מה מכל אלו כדאי לעשות? האם יש תשובה אחת? מבולבלים? גם אנחנו😊

            ראשית (ואם אין דם) נושמים ומזכירים לעצמנו שזו צורת תקשורת וביטוי של צרכים בסיסיים כגון מגע, וקרבה ריגשית, שכך הילדים שלנו לומדים לשרוד, להגן על עצמם ולבקש את רצונם. כך הם נוגעים זה בזה בכל הרבדים, מנכיחים את עצמם ב"עולם הגדול" שכעת בא לידי ביטוי ב"אי המשפחתי" הבטוח שהם מכירים, ובמאבק על מקום אשר עוזר להם בעצם ובאופן פרדוקסלי, לעשות לעצמם מקום.

            אם מדובר באחים שמרבים לריב, עלינו ההורים למצוא את הגבול הפנימי שלנו, לחשוב ולקבוע מראש מהו הקו האדום שלנו. במקום הזה ואחרי שנשמנו ונתנו להם להסתדר, אנחנו נכנסים לתמונה, כשתפקידנו לסייע להם בתיווך הקונפליקט במילים (לא בצעקות), שם אנחנו מסייעים להם לפתור בעיות- מלמדים אותם מה המשמעות של "תור תור"  והקשבה לאחר.

            במידה וגם אלו לא מסייעים והקרנבל ממשיך אפשר לשים כל אחד בחדר נפרד (אם יש) לצמצם מגע עד שכל אחד נרגע. אפשר גם לקבוע "זמני ריב" שעבורם אלו הם זמנים של פורקן פיזי ונפשי, להם הם מחכים. ואם כל אלו לא עובדים, להשתמש בנשק יום הדין- פגיעה במשוש נפשם, זמני מסכים (שזו מכה בפני עצמה וצרה היריעה מלהרחיבה כעת…)

            חושך – דמינו לעצמכם סצנה כזו- זמן קורונה, תקועים בבית וגם…. בחושך!! האם זו סצנת פארודית עבורכם? קומדיה? או שאולי טרגדיה? לכל אחד מאיתנו מנגנון הגנה השומר עלינו, יש ש"משחירים" חוויות באופן קבוע, מסתכלים על העולם במשקפיים פסימיים ושחורים, מחשבות כגון "איזה נורא, ומה יהיה" הן מנת חלקם ויש את האופטימים או הצינים, שמנסים לשמור על עצמם מחוויות מסויימות ולכן הם "מקלילים" אותן על ידי בדיחות או מחשבות חיוביות. כל אלו הן דרכים לשרוד מצבים לא נעימים.

            המוח שלנו הוא כמו שריר ואנחנו יכולים לחזק אותו על ידי אימון למחשבות טובות או רעות. ביום יום יש לנו מחשבות רבות חלקן בהירות ומקדמות, חלקן "מורידות" ומיאשות. נסו לבדוק איזה סוג מחשבות רוקדות אצליכם בראש כשאתם קמים לעוד יום קורוני? האם המנגינה היא מינורית או מאז'ורית?

            החדשות המרעישות הן שאנחנו שולטים על המחשבות שלנו. יש לנו אפשרות בחירה מה נחשוב ומה נרגיש ועל ידי מודעות ותשומת לב, אנחנו יכולים להסיט הצידה מחשבות לא מקדמות!

            כשאני קמה לעוד יום קורונה סטייל, הכולל לופ של לוז עם הילדים, בישולים וניסיון של שליטה וסדר אני יכולה להגיד לעצמי "שוב פעם הלופ הזה.." להרגיש תבוסה או עצב על כך שאני תקועה עוד יום בבית, או להניע רגשות של סקרנות, ציפיה ועניין ולהפוך את היום שחוזר לו , ליום חדש מלא בהזדמנויות חדשות כמו: בישול חדש ויצירתי, שיח קרוב עם הילדים, קרבה לבעלי. אני השולטת על מחשבותי ורגשותי!

            הורים רבים מגיעים אלי להדרכות ולא מבינים מדוע הילד חרדתי, מדוע הוא שלילי, מדוע הוא לא מאורגן, מה קורה לו שהוא לא מסתדר חברתית? במצבים כאלו אני מזמינה את ההורים להתבונן על עצמם ועל המודל שהם מעניקים לילדם, בודקת עמם מה הם מלמדים אותו? האם וכמה הם מוותרים לו? ואם מוותרים, האם זה רק בשביל השקט התעשיתי? ומה אז? האם אז הם כועסים או מאוכזבים מהילד שהפך ל"עצל" , נמנע, או לא חברותי.

            אז איך החושך קשור לסמכות? אני מזמינה אותכם לא לוותר לא לעצמכם ולא לילדיכם, לא להשאב לחושך ולדפוסים הקלים והמוכרים של המנעות מיצירת הקשר ומעשיה, מזמינה אותכם לפגוש את ילדיכם, כמו גם אותכם, גם כשאתם הכי מעצבנים, בסקרנות ובאהדה ובכך לעזור גם לילדיכם להדליק בתוכם את האור.

            בכורות- הבכורים והבכורות שלנו…אלו שהפכו אותנו להורים, אלו שעליהם אנחנו עושים את רוב הטעויות שלנו, אלו שלפעמים בלי להודות, הם הבטן הכי רכה שלנו, אלו שמעבירים אותנו שיעורים בלהיות הורים, אותם אנחנו צריכים לרתום בשביל השלום המשפחתי.

            משפחה בימי קורונה היא משפחה בהסגר ולרוב, הבכור הוא נותן הטון בבית. הצעירים רוצים להדמות לו, להתקרב או להתחבב עליו או להפך, לעצבן אותו ולמצוא בתוכם קול אחר שונה ממנו.

            מזמינה אותכם לרתום את הבכור/ה, להפוך אותם להיות לכם לעזר, לחזק את שיתוף הפעולה שלהם ובכך להגדיל את החיזוקים והמחמאות שלכם אליהם. כשהצעירים יגלו את דרכם של הבכורים לזכות בתשומת לב, הם יצטרפו לחגיגה.

            ולסיכום, תקופת הקורומניה יכולה להיות עבורנו זמן תיקון או זמן הרס. נסו לאחוז בדברים שיש לכם שליטה עליהם, לתקן ולבנות. זוהי הזדמנות למצוא את השקט והאור בתוכיכם ולהצליח בדרכים חיוביות ובונות להשפיע על היחד המשפחתי.

            פסח שמח

            דנה מרמור אלרגנד

            פסיכודרמטיסטית, CBT ופסיכותרפיה קצרת מועד

            מתמחה בעבודה תחת טיפול רגשי עם מתבגרים והדרכות הורים.

            Woman and Baby Image

            צור
            קשר

            השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

              טיפול משפחתי בזמן הקורונה

              טיפול רגשי
              טיפול רגשי

              טיפול משפחתי בזמן הקורונה

              האם לכל משפחה מתאים טיפול משפחתי בזמן הקורונה?

              CBT לילדים ומתבגרים

              משפחה היא מערכת דינמית בה מצב של כל חבר בה משפיע על אחרים ומושפע מהם.
              משבר הקורונה גורם לכל אחד מבני המשפחה להרגיש מידה מסוימת של, לחץ, חוסר אונים, פחד וחרדה. בנוסף לחששות לבריאות שלו ושל משפחתו, ההסגר שנכפה עלינו בימים האחרונים מעצים את הקושי של כל אחד בנוסף להתמודדות עם חששותיו שלו, להתמודד עם הלחץ והדאגות של שאר בני המשפחה, הסגורים איתו במרחב המצומצם והאינטימי של הבית.

              זמנים קשים ביותר עשויים להוציא מאיתנו את הרע, אך גם את הטוב ביותר. אמנם מצבי משבר מפגישים אותנו עם הפגיעות והחולשות שלנו, אך מהווים גם הזדמנות לצמיחה, וזאת דרך הכרה בכוחות שלנו, יכולת לטיפול משפחתי בזמן הקורונה, התמודדות והסתגלות למציאות החדשה. החוסן המשפחתי הוא אחד הגורמים המנבאים את יכולת ההסתגלות למציאות החדשה הן כפרט והן כמשפחה ומשבר הקורונה מהווה הזדמנות לפתח ולבסס את החוסן המשפחתי.

              משבר הקורונה והחוסן המשפחתי.

               

              על פי מודל החוסן המשפחתי, לכידות משפחתית ותקשורת טובה בתוך המשפחה מסייעים רבות בפיתוח החוסן הנפשי של הפרט, בזמן התמודדות עם מצבי משבר. לפי מודל זה קיימים שלושה מרכיבים עיקריים בחוסן המשפחתי: התארגנות, תקשורת ומשמעות.

              התארגנות:
              התארגנות בתוך המשפחה בזמן המשבר, עוסקת בחלוקת תפקידים מחודשת, חלוקת אחריות מותאמת וקבלת החלטות. בזמן משבר על הורי המשפחה למצוא פתרונות לשאלות הללו: כיצד לתמוך ולדאוג לכל אחד מבני המשפחה ולמשפחה כולה? איך מתגמשים בין התפקוד השגרתי אצל אלה שממשיכים בשגרת החיים לאחרים ששיגרתם נקטעה? וכיצד ממלאים את הזמן המשותף הרב בזמן ההסגר?

              תקשורת:
              התקשורת המשפחתית מהווה את הדבק המשפחתי. כדי לבסס תקשורת בריאה ומקרבת, בני המשפחה עשויים למצוא עצמם עסוקים בסוגיות כגון:

              • העברת מידע – שיח מותאם ונכון על הקורונה בהתאם לגיל ורמת החרדה של כל אחד מהמשפחה.
              • הקשבה – פיתוח והרחבת יכולת הקשבה אחד לשני.
              • תגובה מותאמת – התאמת התגובות של כל אחד לביטויים רגשיים שונים של שאר בני המשפחה,כמו כעס, פחד, דיכאון, כאב חרדה ובלבול.
              • חמלה – הדרך הנכונה לבטא חמלה לכל אחד מבני המשפחה אל מול הקושי שלהם בלי שיחוו כחלשים או חסרי אונים.
              • הכלה וסובלנות – הסוגיה החשובה ביותר בתקשורת המשפחתית הנה הסוגיה של הכלה וסובלנות, המאפשרת הרחבת היכולת להכיל דעות ודרכי התמודדות שונות, מבלי להיות ביקורתי או שיפוטי.
                משמעות:
                חשוב לחדד ולהזכיר לעצמנו את האמונות והערכים שלנו. ערכים שמבטאים כוח, עוצמה, התמודדות, תקווה ושמירה על פרופורציות. מה עזר לנו כמשפחה בעבר להתמודד עם מצבי לחץ ומשברים? מה חיזק אותנו?, מהם ומיהם מקורות הכח והחוזק שלנו כיום?

              קורונה - ממשבר לצמיחה

              הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, נועד לפתור קשיים, מצוקות או הפרעות ספציפיות בחייו של המתבגר. בתחילת התהליך המטפל והמטופל מגדירים את הבעיה, את הפתרון לבעיה (מטרות הטיפול), ואת הדרכים להגיע מהבעיה אל הפתרון. השלב הראשון של הטיפול כחלק מהגדרת הבעיה הוא זיהוי ומדידה של דפוסים התנהגותיים ודפוסים מחשבתיים, המשמרים את הבעיה.

              לאחר שמזהים את הגורמים בונים יחד המטפל והמטופל תכנית טיפולית, כשמטרת התכנית  היא לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות של המטופל. בכך, לעזור לו לזהות את רגשותיו וללמוד לווסתם ולהביע אותם בצורה אדפטיבית.

              טיפול משפחתי בזמן הקורונה

              למשפחות הנמצאות במצוקה ולא מצליחות להתמודד לבד עם המשבר, או למי מבני המשפחה שאינו מצליח להיעזר בשאר בני המשפחה ולהסתגל ולהתמודד עם המצב חשוב לפנות לגורם מקצועי. חשוב ביותר שהמענה שינתן יהיה על ידי איש טיפול מוסמך, מאחר ומענה לא מותאם עלול להוביל למשבר עמוק, שעשוי להפוך לכרוני וללוות את המשפחה גם אחרי שהמגיפה תהיה מאחורינו.

              המענה הנכון ביותר בהתמודדות עם הקשיים המשפחתיים הנו טיפול משפחתי אונליין המתבצע על ידי איש טיפול מוסמך, מקצועי ובעל ניסיון. טיפול רגשי משפחתי אונליין הפך מקובל ושכיח יותר ויותר בשנים האחרונות. טיפול אונליין המתקיים באמצעות פלטפורמות של זום, סקייפ, הנגאאוט ואחרות, שומר על האינטימיות של הקשר הטיפולי, ומרחב טיפולי בטוח. טיפול משפחתי אונליין זוכה להצלחות רבות וקידום משמעותי של המשפחות הנעזרות.

              Woman and Baby Image

              צור
              קשר

              השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

                התמודדות פסיכולוגית בזמן הקורונה

                טיפול רגשי
                טיפול רגשי

                התמודדות פסיכולוגית בזמן הקורונה

                התמודדות פסיכולוגית

                CBT לילדים ומתבגרים

                התמודדות עם משבר הקורונה מציב לפנינו אתגרים ורבים: סוגיות של בריאות, פרנסה, דאגה לילדינו והורינו, הפחד והחשש מהדבקה הגורמים לריחוק כללי. ריחוק אשר מגביר עוד יותר את תחושות המתח והחרדה. במצבים של עמימות וסכנה, התמודדות פסיכולוגית הקשה ביותר היא ההתמודדות עם שני דברים; חוסר הוודאות ותחושת החוסר אונים.

                הצורך הפסיכולוגי החשוב ביותר בתקופות של משבר המלוות בחוסר וודאות ותחושת חוסר אונים, כמו זה המלווה אותנו בימים אלו, הנו הצורך בתחושת השליטה. מחקרים מראים כי אחד ממרכיבי החוסן הנפשי במצבי סכנה היא תחושת המסוגלות להתמודד עם אותה סכנה, או במילים אחרות אמונה שיש לך שליטה על המצב ויכולת להגיב בהתאם.

                חשוב לעשות אבחנה בין שליטה על המציאות, לבין ההתמודדות עם המציאות. למרות, שהשליטה שלנו על האירועים עצמם היא מצומצמת, היכולת שלנו לשנות את הדרך בה אנו מתמודדים עם המציאות היא מלאה.

                אז מה הדרכים להתמודדות פסיכולוגית בזמן הקורונה?

                 

                • תחושת המשמעות: בספרו "האדם מחפש משמעות" הראה הפסיכולוג ויקטור פרנקל כיצד אנשים, אשר הרגישו שלחייהם יש משמעות התמודדו טוב יותר במצבים קשים ביותר. לדבריו, הוא עצמו שרד את מחנות ההשמדה רק בזכות אותה תחושה של משמעות, אשר נבעה מהרצון שלו להציג לעולם את התאוריה שלו. בתקופות כאלו חשוב לזכור את הדברים המשמעותיים ביותר; משפחה, יצירה, אמונה, וסולידריות חברתית .
                • סדר יום קבוע ובריא- להגברת תחושת השליטה חשוב ליצור סדר יום קבוע המשלב ספורט, תזונה בריאה, זמן איכות עם המשפחה. לא פחות חשוב הוא למצוא זמן איכות לעצמך, ליצירה, למידה ומנוחה. חלק מתחושת השליטה נובע מהיכולת לשחרר, לקבל את המצב ולדעת להתאים את עצמך אליו
                • הפחתת הלחץ והדאגה- בנוסף לספורט ולתזונה בריאה, חשוב בתקופה זו להפחית את צריכת החדשות למינימום ההכרחי, כמו כן יש לך את האפשרות לבחור את הסביבה החברתית שלך, להיות בקשר עם מי שנותן לך תחושת נינוחות ושמחה, ולהתרחק מאלו שמשדרים לחץ מופרז ודאגה.
                • התמודדות רגשית- לתת מקום לכל מגוון הרגשות שלנו, גם לרגשות של עצב ולדאגה, ולזכור שמצבים של לחץ וחרדה מעוררים יחד איתם תוקפנות כמנגנון הגנה. ליזום שיח רגשי עם שאר בני המשפחה, לחלוק את העומס הרגשי ואת מטלות הבית בצורה מאפשרת ובעזרת תקשורת מקרבת.
                • עזרה מקצועית בשעת הצורך- תקופה זו מציבה אתגרים חדשים ושונים; בדידות, אובדן השגרה ומקורות התמיכה, התא המשפחתי מרגיש לעתים כ"סיר לחץ", ותחושת מחנק בשל ההסגר. כל אלו עלולים לגרום למצוקה רבה המצריכה עזרה מקצועית.

                עם אילו התמודדויות פסיכולוגיות נצטרך להתמודד? ניתן לחלק את סוגי ההתמודדויות הפסיכולוגיות לפי ארבע קבוצות עיקריות:

                הגיל השלישי – קבוצה זו אשר נמצאת בסיכון הגבוה ביותר, התמודדות פסיכולוגית שלה עם משבר הקורונה ככל הנראה קשה משל כולם- בנוסף לקושי הפיזי ולהתמודדות עם סוגיות של חולי ובריאות, בני הגיל השלישי מתמודדים עם הבדידות, וחוסר היכולת שלהם לבקר את בני משפחתם.

                הורים – קושי עיקרי קיים בעיקר אצל משפחות והורים לילדים עם צרכים מיוחדים. בנוסף חוסר המסגרת של הילדים מייצר מתחים רבים בתוך המשפחה ובין ההורים עצמם. מתחים, אשר במקרים רבים מצריכים התערבות מקצועית.

                מתמודדי נפש – כל אדם אשר מתקשה להתמודד עם משבר הקורונה; מי שחווה דיכאון או הפרעת חרדה, מטופלים אשר המצב גורם לנסיגה במצבם, מטופלים המאובחנים עם OCD אשר בעקבות המצב הסימפטומים שלהם הוחמרו, וכל מי שמתקשה להתמודד עם תחושת הבדידות או עם העומס הרגשי.

                ילדים – למרות שהיכולת של ילדים להסתגל לשינויים היא הגבוהה משל שאר האוכלוסייה. ילדים זקוקים למסגרת קבועה יותר מכולם. בנוסף, ילדים מתקשים להביע במילים את תחושותיהם, ואת מצוקתם אנו רואים לרוב דרך שינויים התנהגותיים, כגון הימנעות, התפרצויות זעם וחוסר שקט. במקרים כאלו יש צורך בהתערבות של פסיכולוג ילדים או מטפלים באמנות המתמחים בעבודה עם ילדים.

                טיפול קוגניטיבי-התנהגותי למתבגרים מתי לפנות

                הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, מצריך שיתוף פעולה ונכונות לטיפול מצד המטופל, ולכן טיפול זה פחות מתאים לאותם מתבגרים המתנגדים לטיפול, או בעלי מוטיבציה נמוכה לטיפול.
                נמצא כי CBT למתבגרים יעיל ביותר בהתמודדות עם:

                • קשיים הנובעים מהפרעת קשב וריכוז: שליטה עצמית, דחיית סיפוקים, ניהול זמן וסדר.
                • קושי בוויסות החושי או בוויסות הרגשי: למידה של טכניקות לוויסות עצמי. שיפור היכולות להתמודד עם עודף גירויים.
                • קשיים רגשיים: דיכאון, חרדה או פוביות, כגון  פחד גבהים, חרדת נטישה, חרדה חברתית, חרדה בריאותית, דאגנות יתר.
                • OCD: מחשבות טורדניות והתנהגות כפייתית
                • קשיים התנהגותיים: התמכרות למסכים, אלימות, התפרצויות זעם.
                • קשיים חברתיים– קושי בזיהוי סיטואציות חברתיות, למידה של כישורים חברתיים ותקשורת בין-אישית.
                Woman and Baby Image

                הסתגלות והתמודדות עם משבר הקורונה

                בספרו "נופל מחוץ לזמן", מתאר דוד גרוסמן עיר המתקיימת מחוץ למציאות הרגילה. עיר שבה תושביה לכודים בתוך אבדנם במימד אחר מימד שמחוץ לזמן. נדמה כי משבר הקורונה שאב את כולנו אל מחוץ לזמן המוכר ואל תוך מציאות לא מוכרת .

                בתקופה זו חשוב להסתגל ככל שניתן ובצורה מיטבית למציאות החדשה בכדי להתמודד עם האתגרים הניצבים לפנינו. חשיבות רבה לקבלת סיוע מקצועי ולתמיכה פסיכולוגית בכדי להשתלב ולקחת שליטה בהתמודדות עם המצב החדש.

                צור
                קשר

                השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

                  טיפול אונליין בחרדה בזמן הקורונה

                  טיפול רגשי
                  טיפול רגשי

                  טיפול אונליין בחרדה בזמן הקורונה

                  טיפול אונליין - טיפול בחרדה בזמן הקורונה

                  CBT לילדים ומתבגרים

                  טיפול אונליין בחרדה – תקופה זו מאלצת אותנו להסתגר ולהתכנס בדלת אמותינו, ולמרות הקשיים מעניקה לנו אפשרות לצמיחה אישית בעזרת טיפול רגשי(דינמי). המאמר הבא ינסה לענות על שתי שאלות :  למה להתחיל בתהליך טיפולי דווקא עכשיו? וכיצד ניתן להתחיל בתהליך טיפולי מבלי להגיע לקליניקה?

                  טיפול בחרדה בזמן הקורונה

                  טיפול בחרדה בזמן הקורונה – משבר הקורונה מאלץ אותנו להתמודד עם אתגרים וקשיים, אשר לא הכרנו בעבר. החדשות הטובות הן שבסופו של דבר כמו בכל משבר, ישנה גם הזדמנות לעצור להתבונן פנימה ולהתחיל בתהליך של צמיחה וריפוי אישי ומשפחתי. בתקופה זו בעיצומו של משבר הקורונה, המלווה בחוסר וודאות, רובנו מתמודדים עם חרדה בעוצמה כזו או אחרת.

                  טיפול רגשי (דינמי), אנו מתייחסים לחרדה, כאיתות פנימי המסמן לנו שמשהו לו עובד, שאנו זקוקים לשינוי. בעזרת הטיפול הרגשי אנו מגיעים לתובנות אשר מאפשרת לנו לשנות את הדפוסים המוכרים שלנו, לטיפול בחרדה בזמן הקורונה ולחיות חיים מלאים יותר הן בזמן משבר והן בזמן שיגרה

                  האם כל חרדה מצריכה טיפול רגשי?

                  שגרת חיינו השתנתה באופן פתאומי ורבים מאיתנו מתקשים להתמודד עם השינוי מה שמעורר חרדה רבה אצל רבים. טיפול בחרדות בזמן הקורונה מתמקד בסוגיות של בריאות וחולי, תעסוקה ומצב כלכלי, דאגה לבני המשפחה ולחברה שלנו ועוד חרדות המועצמות בשל הבדידות החברתית והסגר.

                  חרדה זו הנה תגובה נורמאלית למצב לא נורמאלי אשר לרוב מלווה אותנו במצבים של חוסר וודאות. תחושת החרדה מלווה במחשבות שליליות לגבי היכולת שלנו להתמודד עם העתיד ומאופיינת גם בתחושה כללית של חולשה, עייפות, או לחלופין דופק מואץ, חוסר שקט ותחושת חנק , מה שמעצים את החרדה בעיקר, כשיש התעסקות בסוגיות של חולי ובריאות. שוב חשוב לציין שחרדה הנה מצב טבעי ולא כל תחושת חרדה נחשבת להפרעת חרדה.

                  הפרעת חרדה מאופיינת במצב קבוע של מתח ודאגנות המאופיין בחוסר מנוחה, רגזנות, עייפות,  שינוי תיאבון, מתח בשרירים וקשיי ריכוז הנובעים מהמצב הרגשי.  במידה ואתם חווים שלושה מהקריטריונים או יותר במשך רוב הימים ובתקופה של לפחות 6 חודשים, סביר שאתם מתמודדים עם הפרעת חרדה. למי שבתקופה זו החרדה מפריעה לתפקוד היומיומי, פוגעת בדינאמיקה הזוגית והמשפחתית, וגורמת לו ולסביבתו מצוקה מומלץ לפנות לטיפול נפשי אונליין.

                  ניתן לחלק את סוגי המענה הטיפולי בזמן זה לשניים:

                   

                  1. המענה הראשון, הנו מענה של עזרה ראשונה למצוקה הקשה איתה מתמודדים בתקופה זו. מענה זה כולל: טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, ייעוץ פסיכיאטרי, הדרכת הורים, או טיפול רגשי ממוקד הנמשך בין 12-18 מפגשים.
                  2. המענה השני הנו טיפול דינמי. טיפול דינמי אינו רק טיפול רגשי בחרדה אל מול המצב הנוכחי, אלא תהליך עמוק המעניק לך תובנות, ומאפשר לך לחיות חיים מלאים יותר ומשמעותיים יותר בהמשך.
                  Woman and Baby Image

                  האם טיפול בחרדות אונליין אפקטיבי כמו טיפול?

                  בשנים האחרונות טיפול אונליין, הפך מקובל ושכיח בקרב מטפלים רבים. מצד אחד, קיים ביקוש מצד מטופלים אשר בשל אילוצי זמן, או מרחק בוחרים בטיפול אונליין, ומצד שני החידושים הטכנולוגים ואפליקציות כגון, סקייפ, זום הנגאאוט והווטסאפ, מאפשרים קשר טיפולי אינטימי ושמירה על המרחב הטיפולי הבטוח.

                  סוגי הטיפולים באונליין הנם מגוונים : טיפול פרטני, טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול דיאדי, הדרכת הורים, ייעוץ פסיכיאטרי ועוד. מחקרים רבים מצביעים על ההצלחה זהה לטיפול אונליין אל מול הטיפול הקלאסי, טיפול במבוגרים, מתבגרים וילדים .

                  טיפול אונליין בחרדה בהכח לשנות

                  מו בטיפול רגשי גם בטיפול אונליין הקשר והכימיה בין המטפל למטופל הוא המדד החשוב ביותר להצלחת הטיפול. לנו בהכח לשנות יש ניסיון רב התאמת המטפל הנכון ביותר לכל מטופל. המטפלים שלנו "הכח לשנות" הנם מטפלים מקצועיים: פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ופסיכותרפיסטים מוסמכים ולכולם ניסיון בטיפול אונליין.

                  אז איך זה עובד?

                  אנו מזמינים אותך ליצור קשר טלפוני ,באמצעות מייל או בהודעה,  דרך האתר, או דרך הפייסבוק. במהלך השיחה הראשונית אנו נתאים לך את המטפל ואת סוג הטיפול המדויק עבורך. במידה ויש לך קושי מבחינה טכנית, הצוות הטכני שלנו יסייע לך בהתקנה ובהפעלה של הפלטפורמה דרכה יתקיים הטיפול. בנוסף אנו נלווה אותך מול כל קושי טכני בהמשך.
                  מה שנדרש ממך זה רק טלפון חכם או/ו מחשב, לכל השאר אנו נדאג.

                  צור
                  קשר

                  השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

                    התמודדות עם עבריינות נוער בסביבה הטיפולית

                    טיפול רגשי
                    טיפול רגשי

                    התמודדות עם עבריינות נוער בסביבה הטיפולית

                    עבריינות נוער - איך מתמודדים, מזהים ובעיקר מונעים לפני הידרדרות

                    עבריינות נוער

                    גיל ההתבגרות זו אחת התקופות המורכבות בחיי האדם. השינויים הפיזיולוגיים, המעבר מהילדות לשלבים בשלים יותר, בתקופה רגישה זו עשויות להתרחש טעויות, ילדים עלולים להגיע לחברה שלא מיטיבה איתם ואפילו להגיע למצבים קשים של הסתבכויות כאלה ואחרות עם החוק, מה שנקרא בעגה המשפטית "עבריינות נוער". לצד השינויים ההורמונליים שכל נער ונערה חווים במידה שונה – כל אלה יכולים להיות מאתגרים מאוד, גם עבור בני הנוער עצמם, גם עבור הוריהם.

                    חשיבות הרגישות בעת גיבוש תכנית טיפולית מותאמת לבני נוער

                     

                    אך מאחורי כל מקרה של עברה על החוק, בעיקר על ידי אדם צעיר שעדיין לא התגבש סופית יש נפש רכה ולעתים פגועה. קיימות נסיבות וגורמי סיכון הגורמים לבני נוער לעבור על החוק ולשאת עונש על כך, אך יש גם דרכים מיטיביות והדרגתיות להחזרתם אל המוטב, מניעת התדרדרות חמורה יותר ובאופן כללי – הזדמנות לחיים נורמטיביים גם אחרי טעויות נעורים.

                    סיוע בעת גילוי הבעיות הראשונות שעשויות להתבטא במרדנות כללית ועבירה על כללים שוליים יכול להתגלות כחשוב ומועיל ביותר במניעת התדרדרות חמורה יותר. איתור הקשיים הפסיכולוגיים שמכבידים על הנוער בשנים המכוננות עשוי להציל מהתנהלות נוקשה יותר של גורמי החוק.

                    גורמי מפתח של עבריינות נוער

                    קרימינולוגיה וכן תחומים נוספים העוסקים בנושאי ניתוח התנהגות מעלים גורמי סיכון העשויים להוות קרקע להתפתחות של נטיות לפשע, ביניהם גנטיקה, חוסר יציבות בבית, אירועים טראומתיים, חוסר השגחה הורית או ענישה מופרזת. עם זאת, ראוי לציין שכל מקרה הוא לגופו ונדרשת בדיקה מעמיקה של כל נער ונערה למציאת הנרטיבים שגוררים אותם לעבר צדדים פחות חיוביים באישיותם.

                    כמו כן, השאיפה של מטפלים כיום בכלל ושל מטפלי קליניקה הכח לשנות היא לא לחפש את הגורמים לבעיה, או לזהות אותה, לתת לה מענה ולספק למטופלים סיכויים טובים לחזור למוטב ולנהל חיים נורמטיביים לחלוטין בהמשך הדרך.

                    ההליכים השונים הקשורים לבעיית העבריינות

                    במסגרת הצד המשפטי והחוקי של עבריינות נוער ניתן למצוא את החקיקה המתייחסת לכך, וגם אפשרויות לביצוע אבחונים מקצועיים של מומחים בתחום רפואת הנפש, בין השאר לשם ביצוע הערכת מסוכנות, וגם לגיבוש המלצות לטובת איתור מקור הבעיה ופתרונה.

                    במידה רבה, ניתן לומר שהתנהגויות של עבריינות נוער נובעות מקשיים נפשיים שונים, ובניגוד לאנשים בוגרים שכבר נפלו לשגרה מזיקה כלשהי, בשלב זה עדיין יש הזדמנות לעשות אחורה פנה באמצעות טיפול רגשי, שילוב של שיטות אימון משולב לילדים ומתבגרים ושיתוף פעולה כמה שיותר מקיף עם קרובים בחיי הילד.

                    Woman and Baby Image

                    משימות חשובות בעבודה עם עבריינות בקרב בני נוער

                    בשנות ההתבגרות הילד כבר מתחיל להתנתק מהוריו ולנהוג כאדם עצמאי, אך תהליך זה עדיין לא הושלם, לכם המעורבות של ההורים וקרוביו הבוגרים האחרים של הילד חשובים ביותר. יתר על כן, מטרת הפסיכותרפיה במקרים אלה היא להבין את ההבדלים המהותיים שבין תפיסת הנער/ה את עצמם לבין האופן שבו תופסים אותם הוריהם ולבין האופן שבו הוא או היא נתפסים על ידי החברה.

                    הנרטיב עשוי להיות כל כך שונה, שהוא גורם לדיסוננס קוגניטיבי כה חמור – שהופך לטריגר להתנהגות עבריינית. במידה ומצב זה נתפס בזמן, ניתן לתקן את הנזק שנעשה ולשלוח את הנער או הנערה לשיקום נפשי ופיזי (במידה והפשע מערב גם שימוש בחומרים לא חוקיים). וזו בדיוק המטרה של קרימינולוגיה קלינית, למצוא את הדרך לסייע לנער הצעיר מבלי לפגוע בסיכוייהם להצליח בהמשך חייהם.

                    המכלול העדין של חיי האדם הצעיר

                    בשורה התחתונה, בעת מתן עזרה למשפחה או אינדיווידואל שבעיית עבריינות נוער רלוונטיות לו, יש צורך במתן מעטפת רגישה ובטוחה, לספק תחושת ביטחון שיאפשר להתחיל לפרום את הקשרים הסבוכים שהביאו לתוצאות הקשות, משום שתמיד מדובר בהרבה יותר מתהליך בר צעד אחד. על מנת לחזור לאחור ולתקן את מה שנעשה, נדרש יחס עדין, התחשבות בכל המעורבים, וכן שיתוף כמה שיותר נרחב של כל אדם הרלוונטי לנער עצמו.

                    הדרך להצלחה לא תמיד ברורה ממבט ראשון, ולכן אחד הרכיבים החשוב של טיפול וסיוע לבני נוער במסגרת המכון הכח לשנות הוא יכולת לעשות בדיקה עצמית, להעריך את התוצאות שהתקבלו וגיבוש המלצות להמשך טיפול יעיל ומוצלח עד לקבל התוצאה הרצויה – אדם צעיר בעל חוסן נפשי ויכולת להכיל את עצמו ואת טעויות העבר שלו, בדרך לעתיד הרבה יותר מוצלח ורגוע.

                    צור
                    קשר

                    השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

                      השאירו פרטים

                      השאירו פרטים

                      השאירו פרטים